הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים הייתה ארגון השבת ילדים יהודים ליהדות, ארגון שפעל במשך מספר שנים לאחר מלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמצאו אלפי ילדים יהודים, ניצולי השואה, בידי נוצרים בכל רחבי אירופה, שקיבלו אותם מידי הוריהם והבטיחו לשמור עליהם עד תום המלחמה, בין אם תמורת תשלום או מתוך אלטרואיזם. רבים מההורים של ילדים אלה נרצחו בשואה. ארגונים יהודיים, בראשם הסוכנות היהודית, ביקשו להשיב ילדים אלה אל היהדות, וביקשו ליצור קשר עם נוצרים אלה ולבקש מידיהם את הילדים היהודיים. ב-1945 הוקם לשם כך ארגון יהודי-ציוני שנקרא "הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים", ארגון שמטרתו הייתה לפדות ילדים אלה בכסף מידי הנוצרים, לייסד למענם כפרי ילדים ולהעניק להם חינוך חלוצי (כולל לימוד עברית וחיי שיתוף). הארגון היה חלק מתנועת הבריחה, שניהלה את מסע שורדי השואה בדרכי אירופה בדרך אל אוניות המעפילים, בדרך לארץ ישראל. ^[1] את הארגון יזם השליח הארצישראלי אריה לוי שריד, בתמיכה חלקית של המפלגות הציוניות, הג'וינט, הסוכנות היהודית ותנועות הנוער.

רבים מהילדים היהודים ראו את הנוצרים שהחזיקו בהם כהוריהם, מכיוון שבתחילת השואה היו צעירים מכדי לזכור את הוריהם. במקרים כאלה סירבו לעיתים הילדים לעזוב את הנוצרים שהחזיקו בהם. נוצרים רבים נקשרו מבחינה נפשית אל הילדים שהחזיקו, והתקשו להיפרד מהם. לעיתים שילמו הארגונים היהודיים כסף לנוצרים אלה, בין אם מתוך הכרת תודה, בין אם מכיוון שראו את מצבם הדחוק של הנוצרים לאחר המלחמה, בין אם מכיוון שהנוצרים דרשו זאת. לעיתים נקשרו הנוצרים לילדים וסירבו למסור את הילדים לידי הארגונים היהודיים, ובמקרים רבים נאלצו הארגונים לפנות לרשויות החוק או לבית משפט מקומי כדי לקחת את הילד.

בנוסף, ניסו הארגונים היהודיים להשיב ליהדות יתומים שהגיעו עם הפליטים ששבו מברית המועצות (רפטריאציה). הוריהם נספו במלחמה והם נמסרו לבתי יתומים מעורבים. חלקם שבו לפולין עם מחנכים יהודים, ונעשה ניסיון להעבירם לבתי ילדים בהנהלה ציונית.

עד שנת 1946 נפדו רוב הילדים שביקשה הקואורדינציה לפדות. מעל לחמישים פנימיות הוקמו על ידי הוועד היהודי ובהן נקלטו כ-3,800 ילדים, רובם יתומים שנאספו לאחר ששרדו את השואה בכפרים, במשפחות נוצריות וביערות. בשנת 1947 ההצלחה התמעטה עקב מחסור במימון. בשנת 1949 נסגרה הקואורדינציה.

חוגי היהדות הדתית (בעיקר המזרחי) פעלו בנפרד ובאופן מצומצם יותר למען פדיון ילדים. ישעיהו דרוקר^[2] עסק בפדיון יתומים והקים שני בתי ילדים בשלזיה בעידודו של הרב דוד כהנא. הרב שלמה שנפלד מאנגליה הקים את "ועד החירום הדתי" והוציא מפולין 250 ילדים ובני נוער, באמצעות אשרות כניסה בריטיות.^[3] הרב הראשי לארץ ישראל, יצחק הרצוג, ערך מסע באירופה והפעיל רשת של אנשים שאיתרו ילדים והוציאו אותם ממשפחות וממוסדות, תמורת סכום של כ-50 דולר לילד. למעלה מ-500 ילדים כאלה הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה על שמו, "רכבת הרצוג".^[4]

• חסיה בורנשטיין בילצקי
• שרה נשמית

• נחום בוגנר, הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים, אתר יד ושם
• על הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים באתר הארכיון הציוני המרכזי

ההעפלה, העפלה מארצות המזרח, הבריחה
פעילי עליה	שאול אביגור • יעקב אבידוב • יצחק (אייק) אהרונוביץ' • פנינה אורטרגר • יהודה ארזי • איסר בן צבי • אמנון (זיסט) ברמן • נפתלי גולומב • משה גלילי • אבא גפן • שלמה הלל • יוסי הראל • מנשה הראל • רחל ינאית בן-צבי • ציון כהן • משה כרמיל • מרדכי לימון • מזל מוצרי • דוד מימון • צבי נצר • עדה סרני • עקיבא פיינשטיין • אנטון פרודקין • יצחק צוקרמן • ברוך קונפינו • רות קליגר-עליאב • זאב שינד • שלמה תמיר
ארגונים	ארגון מעפילי קפריסין • הגדעונים • המוסד לעלייה ב' • הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים • עליית אף על פי • עליית הנוער • פלי"ם • שורות המגינים • תנועת הבריחה • נשים בתנועת הבריחה
אירועים	אסון הפאטריה • אסון סטרומה • גולי מאוריציוס • הפאנים • ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית • זיוף תעודות בפעילות תנועת הבריחה • ליל וינגייט • מבצע אואזיס • מבצע איגלו • מבצע איילת השחר • מבצע מבוכה • מבצע מייקלברג• מבצע מרגו • עלייה ג' • עלייה ד' • פיצוץ תחנות הרדאר • פיצוץ הרדאר בגבעת אולגה • פריצת מחנה עתלית • פרשת ה-500 • פרשת הבריחה אחרי פוגרום קיילצה • פרשת לה ספציה • פרשת קלאדובו-שאבאץ • צי הצללים • קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל
אתרים	מחנות המעצר בקפריסין • מחנה המעצר בעתלית • מחנה המעצר בלטרון • מחנות העקורים
מסמכים	הספר הלבן (1922) • הספר הלבן (1930) • הספר הלבן (1939) • מחברת לוזיה • סרטיפיקט
אוניות העפלה	1934 אוניון • ולוס • כוכב (כאוכב) 1937 אף-על-פי א', ב' 1938 אלי • אף-על-פי ג'-ו' • אטרטו א' • ארטימיזיה א', ב' • ג'יפו א' • דלפא • דראגא א', ב' • פוסידון א', ב' 1939 אגיה זוני • אגיוס ניקולאוס א', ב' • אוזיריס • אטרטו ב'-ז' • אסימי • ג'יפו ב' • דורה • דמטריוס • טייגר היל • טריפולי • ליזל • נעמי יוליה • סנדו • פאריטה • פרוסולה • קאטינה • קולורדו א' • קרוטובה • קרליצה-מריה • רודניצ'אר א'-ג' • רים 1940-1944 אוריון • אטלנטיק • הילדה • ליברטאד • מילוס • סלבדור • סקריה • פאטריה • פנצ'ו • פאסיפיק • רודניצ'אר ד' • דאריין 2 • סטרומה • ריטרול • לילי • בולבול • טאורוס • מילכה א', ב' • מריצה א', ב' • מפקורה • צלח א-דין • קזבק 1945 ברל כצנלסון • גבריאלה • דלין • חנה סנש • נתן א', ב' • פטר א', ב' 1946 אורד וינגייט • אליהו גולומב • אנצו סרני • ארבע חירויות • ביריה • ברכה פולד • דב הוז • הגנה • החייל העברי • הנרייטה סאלד • ווג'ווד • חביבה רייק • יגור • כ"ג יורדי הסירה • כנסת ישראל • כתריאל יפה • לטרון • מקס נורדאו • עמירם שוחט • פלמ"ח • רפיח • תל חי 1947 אף-על-פי-כן • אקסודוס • בן הכט • גאולה • המעפיל האלמוני • הפורצים • התקוה • חיים ארלוזורוב • י"ד חללי גשר הזיו • יהודה הלוי • כ"ט בנובמבר • לא תפחידונו • לנגב • מדינת היהודים • מולדת • מורדי הגטאות • עליה • קדימה • שאר ישוב • שבתאי לוז'ינסקי • שיבת ציון • תיאודור הרצל 1948-1961 אגוז • בונים ולוחמים • האומות המאוחדות • טירת צבי • יחיעם • ירושלים הנצורה • ל"ה גיבורי גוש עציון • לניצחון • לקוממיות • מדינת ישראל • משמר העמק • נחשון • עצמאות • קיבוץ גלויות • קרב עמק איילון
אוניות גירוש	אושן ויגור • אמפייר הייווד • אמפייר רייוול • אמפייר לייף גארד
מורשת והנצחה	כללי אות המעפיל ספרים וסרטים אקסודוס (ספר) • אקסודוס (סרט) • בדרך המחתרת לפלסטינה • הבלתי חוקיים • הספינה מפקורה (סרט) • הצי הסודי של היהודים שירים אמא, כבר מותר לבכות? • בין גבולות • זמר לספינה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • שושנה שושנה אתרים אנדרטת אוניית המעפילים אקסודוס • חלקת המעפילים בהר הרצל • יד למעפיל האלמוני • מוזיאון ההעפלה וחיל הים • מוזיאון סטרומה • פסל-ים • שביל השלום האלפיני