העיתון
 | |
| מבוסס על | פרשת מסמכי הפנטגון |
|---|---|
| בימוי |
סטיבן ספילברג  |
| הופק בידי | סטיבן ספילברג, קריסטי מקוסקו קריגר, איימי פסקל |
| תסריט |
ליז האנה, ג'וש סינגר |
| עריכה |
מייקל קאן |
| שחקנים ראשיים | טום הנקס, מריל סטריפ |
| מוזיקה |
ג'ון ויליאמס |
| צילום |
יאנוש קמינסקי |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה | דרימוורקס, אמבלין, Participant Media, פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 22 בדצמבר 2017 |
| משך הקרנה |
115 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | דרמה היסטורית |
| תקציב | 50 מיליון דולר |
| הכנסות | 180 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 untitledstevenspielberg |
| פרסים |
|
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
העיתון (באנגלית: The Post) הוא סרט קולנוע אמריקאי מ-2017 בבימויו של סטיבן ספילברג. הסרט מבוסס על פרשת מסמכי הפנטגון ומככבים בו מריל סטריפ וטום הנקס.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט עוקב אחר תפקידו של העיתון וושינגטון פוסט בחשיפת פרשת מסמכי הפנטגון. פרסומם הנוגע למעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם, החל בעיתון הניו יורק טיימס, שכתבתו נבלמה בהוראת ממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון. ביוני 1971 החל גם הוושינגטון פוסט לפרסם את המסמכים חרף לחצים ולאחר מאבק משפטי מצד הממשל.
במהלך מלחמת וייטנאם נשלח עובד משרד ההגנה, דניאל אלסברג, להצטרף לכוחות הלוחמים ולדווח מהשטח על התקדמות הלחימה. הוא מדווח על הסטטוס קוו למזכיר ההגנה רוברט מקנמארה שנראה כי מזדהה עם חוסר התוחלת בהמשך הפעילות, אך בראיון פומבי לתקשורת טוען מקנמארה להצלחת המשימה, ותומך במשלוח לוחמים נוספים לשטח. שנים מאוחר יותר, כשהוא מועסק במכון ראנד, מדליף אלסברג כמות גדולה של מחקרים ומסמכים לגבי הפעילות החשאית ארוכת השנים של ארצות הברית ואי הצלחת המלחמה להניו יורק טיימס. העיתון מפרסם חלק מהמסמכים אך מיד מצונזר על ידי הממשל ונמנע ממנו בצו בית המשפט להמשיך ולפרסם אותם.
בן בגדיקיאן מהוושינגטון פוסט מתחקה אחר המקור למסמכים שהודלפו ומגיע לאלסברג שמוסר לו אותם. עורך העיתון בן בראדלי מכנס את צוות הכותבים והעורכים שלו והם מרכזים מאמץ לפרסום ממצאים מהמסמכים. על הפרסום מעיב החשש כי תהיה בכך פגיעה בעיתון, ואף ביזוי בית המשפט, מה שעלול להביא למעצרם של בראדלי ובעלת העיתון.
קתרין גרהאם שקיבלה לידה את השליטה בוושינגטון פוסט לאחר מות בעלה, מקבלת החלטה לפרסם את המסמכים על אף האיום כי הדבר עלול לטרפד את הנפקת מניותיו בבורסה, על אף הסיכון האישי בהפרת צו בית המשפט ועל אף ידידותה ארוכת השנים עם מקנמארה.
פרסום המסמכים מוביל לפולו-אפ של שאר העיתונים הבולטים בארצות הברית וכן לניצחון בבית המשפט.
סצנת הסיום של הסרט כוללת שחזור של סצנת פתיחת הסרט "כל אנשי הנשיא" שעלילתו עוסקת בחשיפת פרשת ווטרגייט על ידי עיתונאי הוושינגטון פוסט.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריל סטריפ - קתרין גרהאם, מו"לית העיתון וושינגטון פוסט
- טום הנקס - בן בראדלי, העורך הראשי של הוושינגטון פוסט
- אליסון ברי - להלי ויימות', עורכת בוושינגטון פוסט ובתה הבכורה של קתרין גרהאם
- דייוויד קרוס - הווארד סימונס, העורך האחראי של הוושינגטון פוסט
- קארי קון - מג גרינפילד, עיתונאית בוושינגטון פוסט ואשת סודה של קתרין גרהאם
- ברוס גרינווד - רוברט מקנמארה, מזכיר ההגנה של ארצות הברית לשעבר וידידה הקרוב של קתרין גרהאם
- בוב אודנקירק - בן בגדיקיאן, עיתונאי בוושינגטון פוסט
- שרה פולסון - טוני בראדלי, רעייתו של בן בראדלי
- בראדלי ויטפורד - ארתור פרסונס, יועץ משפטי וחבר הנהלת הוושינגטון פוסט, שהתנגד לפרסום המסמכים (דמות בדיונית)
- ג'סי פלמונס - רוג'ר קלארק, עורך דין המייצג את וושינגטון פוסט
- מת'יו ריס - דניאל אלסברג, בכיר במשרד ההגנה שהדליף את המסמכים
- מייקל סטולברג - אייב רוזנטל, עורך הניו יורק טיימס
- זאק וודס - אנתוני איסיי, עורך דין המייצג את וושינגטון פוסט
- ג'ון רו - יוג'ין פטרסון, עורך בוושינגטון פוסט
- פאט הייל - פיליפ ל. גילין, עורך מאמרי המערכת בוושינגטון פוסט
- טרייסי לטס - פריץ ביבי, יושב ראש דירקטוריון הוושינגטון פוסט
- דייוויד קוסטביל - ארט בוכוואלד, בעל טור בוושינגטון פוסט
- פט היילי - פיליפ גיילין, עורך בוושינגטון פוסט
- ניל האף - טום וינשיפ, עורך העיתון הבוסטון גלוב
- מייקל קיריל קרייטון - ג'ק, עיתונאי צעיר בוושינגטון פוסט
- קוטר סמית' - ויליאם מקומבר, תת-מזכיר במחלקת המדינה
- פיליפ קאסנוף - צ'אלמרס רוברטס, עיתונאי בוושינגטון פוסט
- ג'סי מיולר - ג'ודית' מרטין, עיתונאית בוושינגטון פוסט
- גארי ווילמס - ארתור אוקס סולברגר, המוציא לאור של הניו יורק טיימס
- טום באייר - ויליאם רנקוויסט, עוזר התובע הכללי של ארצות הברית
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזכויות לתסריט שנכתב על ידי ליז האנה, נרכשו על ידי איימי פסקל ובעיבודו שותף גם התסריטאי ג'וש סינגר שזכה באוסקר על התסריט לסרט "ספוטלייט", אף הוא עוסק בעולם העיתונות.
הפקת הסרט נעשתה על ידי חברת אמבלין פרטנרס (אנ') ופוקס המאה ה-20.
ביצירת הסרט שיתף פעולה הבמאי סטיבן ספילברג עם עמיתיו ליצירת סרטים קודמים, בהם זוכי פרס האוסקר הצלם יאנוש קמינסקי, העורך מייקל קאן, והמלחין ג'ון ויליאמס. לתפקידים הראשיים לוהקו טום הנקס שזה לו הפעם החמישית שמככב בסרטיו של ספילברג ומריל סטריפ שעבורה זהו שיתוף הפעולה הראשון עם ספילברג ועם הנקס.
צילומי הסרט החלו ב-30 במאי 2017 בניו יורק והושלמו במהלך הקיץ.[1]
הפצת הסרט נקבעה ל-22 בדצמבר 2017 להקרנה מצומצמת ול-12 בינואר 2018 להפצה רחבה.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של העיתון
העיתון, ברשת החברתית פייסבוק
העיתון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
העיתון, ברשת החברתית אינסטגרם
"העיתון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"העיתון", באתר AllMovie (באנגלית)
"העיתון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"העיתון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "העיתון", באתר Metacritic (באנגלית)
"העיתון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Who’s Who in ‘The Post’: A Guide to the Players in a Pivotal Era, הניו יורק טיימס, 25 בדצמבר 2017
ביקורות:
- יאיר רוה, "העיתון", ביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 10 בינואר 2018
- גידי אורשר, "העיתון" - מסמכי ספילברג, באתר סולם אורשר, 12 בינואר 2018 (ארכיון)
- ארז דבורה, ביקורת סרט - "העיתון": דרמה דינמית בעידן הפייק ניוז, באתר ynet, 12 בינואר 2018
- אבנר שביט, "העיתון": סרט גדול על אנשים דגולים, באתר וואלה, 12 בינואר 2018
- אריאל שנבל, "העיתון": שפילברג מעלה את הפוליטיקאים לגרדום, באתר מקור ראשון, 15 בינואר 2018
- יואב לוסטיג, והרי החדשות: הרגשנות של ספילברג פגעה בריאליזם, באתר מקור ראשון, 26 בינואר 2018
- יעל שוב, "העיתון" חושף את הכוכבת האמיתית של השערורייה הגדולה בארצות הברית, באתר Time Out ישראל, 11 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Steven Spielberg's The Papers Begins Shooting, Full Cast Announced, movieweb.com, 6 ביוני 2017
- ^ Steven Spielberg begins filming Tom Hanks, Meryl Streep-starrer 'The Papers, firstpost.com, 8 ביוני 2017
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
