הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 צבא ארצות הברית |
| תאריך הקמה | 1 בפברואר 1956 |
| תאריך פירוק | 1 במרץ 1958 |
| סוכנות מחליפה |
מפקדת חימוש הטילים של צבא ארצות הברית נאס"א (MSFC) |
| מטה מרכזי | רדסטון ארסנל, אלבמה |
  | |
הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים (באנגלית: Army Ballistic Missile Agency ובקיצור ABMA) הייתה סוכנות שהוקמה על מנת לפתח עבור צבא ארצות הברית את הטיל הבליסטי לטווח הבינוני הראשון שלה. הסוכנות הוקמה ברדסטון ארסנל ב־1 בפברואר 1956 תחת פיקודם של מייג'ור־גנרל ג'ון ב. מידאריס ומדען הטילים וורנר פון בראון.
במרץ 1958 סופחה ABMA למפקדת חימוש הטילים של צבא ארצות הברית (AOMC) יחד עם רדסטון ארסנל, המעבדה להנעה סילונית (JPL), מטווח הטילים וייט סנדס והסוכנות הצבאית לרקטות וטילים מונחים (ARGMA).[1] ג'ון מיאדיס קיבל את הפיקוד על AOMC והפיקוד על ABMA עבר לבריגדיר גנרל ג'ון א. ברקלי.
טיל הרדסטון היה הפרויקט הגדול הראשון שקיבלה ABMA. לאחר שתוכנית ואנגארד של צי ארצות הברית נבחרה על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית על פני הצעת ABMA להשתמש בטיל רדסטון משופר כמשגר לוויינים, ABMA הונחתה לחדול מפיתוח משגרים ולהתמקד בפיתוח טילים בליסטיים לטווחים בינוניים.
פון בראון, שסירב להוראה, המשיך לעבוד על פיתוח המשגר, שנודע לבסוף כיופיטר C. היה זה טיל בליסטי בעל שלושה שלבים, ש"במקרה" יכול היה לשמש גם לשיגור לוויינים בתצורת ג'ונו 1. בספטמבר 1956 שוגר היופיטר C כשעל גביו לוויין דמה במשקל 14 ק"ג. שנים לאחר מכן הוערך כי אם הייתה ABMA מקבלת הוראה לכך, ביכולתה היה לשגר כבר ב־1956 את הלוויין הראשון למסלול סביב כדור הארץ. שנה מאוחר יותר, ב־4 באוקטובר 1957, שיגרה ברית המועצות את הלוויין המלאכותי הראשון - ספוטניק 1. טיל יופיטר C מבוסס על טיל רדסטון הוא ששיגר בהצלחה את הלוויין האמריקאי הראשון אקספלורר 1 ב־31 בינואר 1958.[2] גרסה של טיל הרדסטון, המרקורי-רדסטון, שימש מספר שנים מאוחר יותר בתוכנית מרקורי של נאס"א, והוא זה ששיגר את האסטרונאוט האמריקאי הראשון - אלן שפרד - לטיסה תת-מסלולית בחלליתו "פרידום 7", ב־5 במאי 1961. חלקים מטיל הרדסטון שימשו גם את הסטורן 1, הראשון מבין משפחת משגרי הסטורן ששימשו לשיגור משימות תוכנית אפולו, שהנחיתה את האדם הראשון על הירח.
ב־1956 החלו ב־ABMA מחקרים לשיפור טיל הרדסטון. הטיל, שנקרא במקור "רדסטון S"[3], קיבל לבסוף את השם פרשינג, והחוזה לפיתוחו הוענק לחברת גלן ל. מרטין. פרויקט זה נמשך 34 שנים.
ב־1 ביולי 1960, כשנתיים לאחר הקמת נאס"א, הועברו צוותי המהנדסים והמדענים של ABMA, כולל פון בראון, לרשותה, ומתקני ABMA בחלקו הדרומי של רדסטון ארסנל הפכו למרכז טיסות החלל מרשל. באותה שנה קיבל מידאריס את הפיקוד על AOMC, וג'ון ברקלי קיבל את הפיקוד על ABMA. ב־1961 הועברו רוב משימות AOMC הקשורות לחלל לידי נאס"א, יחד עם מרבית עובדיה מתקניה וציודה. בריגדיר־ג'נרל ריצ'רד מ. הארסט פיקד על ABMA בין מאי 1960 לדצמבר 1961, אז פורקו ABMA ו־ARGMA, ושרידיהם הועברו לפיקודה הישיר של AOMC. ב־1962 אורגנה AOMC מחדש והפכה למפקדת הטילים של צבא ארצות הברית (MICOM).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Redstone Arsenal Complex Chronology, Part II: Nerve Center of Army Missilery, 1950–62 – Section B: The ABMA/AOMC Era, 1956–62"
- ^ SPACE: Reach for the Stars
- ^ S - Solid - דלק מוצק
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
