הנגשה קוגניטיבית היא מונח מתחום הנגישות, המתאר פישוט של סביבה, כך שהיא תהיה קלה יותר להתמצאות או להבנה, למשל על ידי הצבת שלטים קלים להבנה במקום הוראות בכתב, או צביעת הקירות בחניון של מבנה גדול בכל קומה בצבע שונה, כך שיהיה קל להיזכר במקום החניה.^[1]

הנגשה קוגניטיבית מיועדת לאנשים בעלי קשיים קוגניטיביים: קושי בהבנת הוראות, בתהליכי חשיבה, המשגה, תכנון של רצף חשיבה ורצף פעולות, קשיים בזיכרון או קיבולת זיכרון נמוכה, קשיים בניווט והתמצאות,^[2] קשיים בהבחנה בין עיקר וטפל, קיבולת נמוכה לקליטה והתמודדות עם כמות של גירויים ומידע, קשיים בעיבוד מידע רב בזמן אמת, איטיות בעיבוד ובהוצאה של תגובה, קשיים בקבלת החלטות ובפתרון בעיות ועוד.

הנגשה קוגניטיבית יכולה לעזור לכלל האוכלוסייה. למשל, מבנים גדולים ומסובכים כמו בתי חולים, עשויים להוות קושי להתמצאות עבור אוכלוסייה מאוד רחבה. פישוט ההתמצאות באותם מבנים על ידי סימנים פשוטים להבנה, שילוט בולט וברור וכדומה, מסייע לפלח רחב באוכלוסייה להתמצא בתוך המבנה.

כמו כן, ישנן אוכלוסיות שאינן מתמודדות עם מוגבלות מאובחנת אשר יכולות ליהנות מהנגשה קוגניטיבית. דוגמה לכך היא קשישים בריאים יחסית אשר מפאת גילם התהליכים הקוגניטיביים שלהם מואטים. דוגמאות נוספות הן של אנשים הנמצאים במדינה זרה ולא דוברים את השפה, אנשים ברמות השכלה נמוכות, חסרי אוריינות שאינם יודעים קרוא וכתוב ודוגמאות נוספות.

המכון הראשון להנגשה קוגניטיבית בישראל הוקם על ידי הקריה האקדמית אונו. החל משנת 2014 מנוהל המכון על ידי אגודת עמי (אגודה לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית) בשיתוף הקריה האקדמית אונו. המכון משלב בין פיתוח ידע ועריכת מחקרים בתחום, לבין ייעוץ לארגונים ופרויקטים, הדרכה וסדנאות, הנגשה לשונית, הנגשה גרפית, תהליכי בקרה של קבוצות יועצים ועוד. בהמשך נפתחו בארץ מכונים דומים נוספים.

• פישוט סימולטני
• נגישות

• הסבר המונח הנגשת קוגניטיבית
• אתר המכון להנגשה קוגניטיבית בישראל
• דף האינטרנט של מכון אקים להנגשה קוגניטיבית
• נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21 (עורכים: דינה פלדמן, יעל דניאלי להב, שמואל חיימוביץ')