המשפחה שלי (סרט)
 | |
| בימוי |
הירוקאזו קורה־אדה  |
|---|---|
| הופק בידי |
Matsuzaki Kaoru, Yose Akihiko, Hijiri Taguchi |
| תסריט |
הירוקאזו קורה־אדה |
| עריכה |
הירוקאזו קורה־אדה |
| שחקנים ראשיים |
Lily Franky יוקי יאמאדה Aju Makita Miyu Sasaki Kairi Jō Daisuke Kuroda Kazuaki Shimizu Izumi Matsuoka Katsuya Maiguma Hajime Inoue Shinsuke Kasai Akira Emoto Kengo Kōra סוסוקה איקמצו Mayu Matsuoka סאקורה אנדו Chizuru Ikewaki נאוטו אוגאטה Yūki Yamada Yoko Moriguchi Moemi Katayama Kirin Kiki Mana Mikami |
| מוזיקה |
Haruomi Hosono |
| צילום |
Ryuto Kondo |
| מדינה |
יפן |
| חברה מפיצה |
Cirko Film, BiM Distribuzione, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
13 במאי 2018 |
| משך הקרנה |
121 דק' |
| שפת הסרט |
יפנית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| פרסים |
|
|
gaga | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המשפחה שלי (ביפנית: 万引き家族; בתרגום חופשי: "משפחת כייסים"; באנגלית: Shoplifters) הוא סרט דרמה יפני משנת 2018 שביום, נכתב ונערך על ידי הירוקאזו קורה־אדה. בכיכובם של לילי פרנקי וסאקורה אנדו. הסרט מגולל את סיפורה של משפחה ענייה המתקיימת מגניבה מחנויות, הבוחרת לאמץ בת עשירים מוזנחת.
קורה-אדה כתב את התסריט כשתהה על מהות המשפחה, ובהשראת דיווחים על עוני וגניבת חנויות ביפן. הצילומים החלו באמצע דצמבר 2017.
הסרט הוקרן לראשונה ב-13 במאי 2018 בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס דקל הזהב. הסרט יצא לאור ביפן ב-8 ביוני 2018 וזכה להצלחה ביקורטית ומסחרית. בשנת 2018 זכה הסרט בפרס האקדמיה היפנית לקולנוע בקטגוריית הסרט הטוב ביותר של השנה. בנוסף, הסרט זכה בשלושה פרסי קולנוע מייניצ'י, כולל הסרט הטוב ביותר, ובפרס המסך של אסיה הפסיפיק לסרט העלילתי הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המשפחה שלי (ביפנית)- אתר האינטרנט הרשמי של המשפחה שלי (באנגלית)
המשפחה שלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
"המשפחה שלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המשפחה שלי", באתר נטפליקס
"המשפחה שלי", באתר AllMovie (באנגלית)
"המשפחה שלי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המשפחה שלי", באתר Metacritic (באנגלית)- "המשפחה שלי", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"המשפחה שלי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ביקורות
- שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "המשפחה שלי": רגעים נדירים של קולנוע נהדר, באתר ynet, 26 בנובמבר 2018
אורי קליין, הסרט "המשפחה שלי" מצדיק את הזכייה בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2018
- ראיונות
- אבנר שביט, קאן, משפחה כן בוחרים: ריאיון עם במאי הסרט שמרסק לעולם את הלב, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס דקל הזהב | ||
|---|---|---|
| 1945-1960 | יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960) | |
| 1961-1980 | היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980) | |
| 1981-2000 | איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000) | |
| 2001-2020 | חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020) | |
| 2021-היום | טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) אנטומיה של נפילה (2023) | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Credit:
(see original file).
