במוזיקה, המיולה היא תבנית ריתמית שבה שתי תיבות מוזיקליות שמשקלן משולש (שלושה חצאים, או שלושה רבעים), מוטעמות כאילו היו שלוש תיבות שמשקלן זוגי (שני חצאים או שני רבעים).

למשל, מהלך קצבי אשר ללא המיולה יראה כך (משמאל לימין):

- - < | - - < | - - < | - - <

עם המיולה יראה כך:

- < - | < - < | - - < | - - <

(כאשר < מיצג פעמה מוטעמת)

בדוגמה הקצבית להלן מופיעה המיולה בשתי התיבות האחרונות: הספירה בהן נשארת משולשת, אולם ההטעמה הקצבית מחלקת אותן לשלוש פעמים שני רבעים.

דוגמה נוספת להמיולה מופיעה בתיבות 64–65 בפרק הראשון של הסונאטה לפסנתר ק. 332 מאת מוצרט:

קל לראות את השינוי בהטעמה לפי תפקיד היד השמאלית.
תחושת ההטעמה אצל המאזין בתיבות 62–65 היא, אם כך: 1, 2, 3, 1, 2, 3, 1, 2, 1, 2, 1, 2.

השימוש בהמיולה אופייני בעיקר לתקופת הרנסאנס והברוק, בריקודים דוגמת הקוראנט והסרבנד, שם היא מופיעה בדרך כלל לפני הקדנצה המסיימת, אך נעשה בה שימוש גם במוזיקה מאוחרת יותר.

מדיה וקבצים בנושא המיולה בוויקישיתוף