היידובסרמן
| |||
 | |||
| מבנים בהיידובסרמן | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון המישור הגדול | ||
| מחוז |
 היידו-ביהר | ||
| נפה | נפת היידובסרמן | ||
| ראש העיר | אטילה קיש | ||
| שטח | 370.74 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 29,310 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 85.32 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 47°40′24″N 21°30′27″E / 47.67333°N 21.50750°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.hajduboszormeny.hu/ | |||
היידובסרמן (בהונגרית: Hajdúböszörmény) היא עיר בצפון מזרח הונגריה, כ-20 ק"מ מצפון לדברצן. בעיר ממוקמים חלק ממבני אוניברסיטת דברצן. העיר בנויה באופן טבעתי, בדומה לפריז. מקור תוכנית הבניה, מתקופת ימי הביניים, היה הרצון ליצור מרחב נוח להגנה מפני פלישה או התקפה. בעיר שיעור גבוה של חקלאים, ובהתאם לכך, גם שיעור הבנייה הכפרית גבוה, ובעיר ישנן גדרות חקלאיות רבות. בעיר קיים מוזיאון המנציח את נדידת העמים ואת השפעותיה על המרחב הגאוגרפי הסביבתי, ובו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור היידובסרמן היה מיושב עוד מהתקופה הפרה היסטורית. בין המאות 10 ו-13 ישבה באזור אוכלוסייה מוסלמית, שמקורה כנראה בשבטים סרצנים. תחת בית ארפד עסקו בני שבטים מוסלמים אלה במסחר, אך בעת הפלישה המונגולית לאירופה בסוף המאה ה-13 נפגעו והושמדו או נאלצו לנטוש את האזור.
לראשונה מוזכר היישוב בשם זה, היידובסרמן, באמצע המאה ה-13. במאה ה-14 השתייך לשליטי דברצן וב-1410 הוכר כעיירת שוק (אנ'). בתקופה זו היה היישוב בשטח שלטונו של זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאחר מכן שלטו באזור השליט הסרבי ג'וראג' בראנקוביץ (אנ') ומתיאש הראשון, מלך הונגריה. עד היום קיימת סביב העיר חומה מתקופה זו.
בסוף המאה ה-16 שלטו באזור אישטוואן בוצ'קאי וגאבור באטורי. בתקופה זו עלה מעמדה המנהלי של היידובסרמן. נוסדו בה גנים ציבוריים והתפתחה תשתית עירונית. עם ייסוד מחוז היידו (אנ') בסוף המאה ה-19 ירדה העיר ממעמדה המנהלי.
בשנות התשעים סבלה העיר ממשבר כלכלי והאבטלה בה האמירה. בין היתר נסגר מפעל "ג'נרל אלקטריק" בעיר, עקב מעבר הייצור למזרח הרחוק. זו אחת הסיבות לכך שמספר תושבי העיר לא עלה משנת 1985 ועד היום (2016).
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות הארבעים של המאה ה-20 היו בעיר פחות מאלף יהודים - כשלושה אחוזים מכלל תושביה, רובם בעלי מלאכה וסוחרים. הם השתייכו לקהילה האורתודוקסית. במאי 1944, כחודש לאחר כיבוש האזור והונגריה כולה על ידי הגרמנים, הוקם גטו בעיר והיהודים הצטוו להיכנס אליו. עשרות גברים גויסו לעבודת כפייה וכך ניצלו מהגירוש שהחל ב-16 ביוני. יהודי העיר גורשו לדברצן ובין 25 ל-28 ביוני גורשו למחנה שטרסהוף שבאוסטריה ולאושוויץ.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ינה נאג', במקור גרוס (1878 – 1941) היה שחקן תיאטרון יהודי-הונגרי.
- אהרון פריד (1812 – 1891) היה רב הונגרי בערים מזצ'אט, ואחר כך בעיר הולדתו.
ברהובה, אוקראינה
Siilinjärvi, פינלנד
טרוגיר, קרואטיה
מונטסילבנו, איטליה
Salonta, רומניה
קרשניק, פולין
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של היידובסרמן- היידובסרמן (Hajdúböszörmény), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "היידובסרמן", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת ערים תאומות מעודכנת מאתר העיר (בהונגרית)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
