הידרופיליות
הידרופיליות (מיוונית: ύδρο, הידרו – מים; φιλια, פיליה – ידידות, אהבה) מתארת את התכונה הפיזיקלית של מולקולה להיקשר למים: בהתאם לחוקי התרמודינמיקה, מולקולות הידרופיליות מסיסות במים ובכל ממס קוטבי אחר.[1]
התכונות האופייניות למולקולה (או חלק ממולקולה) הידרופילית, להיות טעונה או קוטבית ובדרך כלל בעלת יכולת ליצור קשר מימן, מאפשרות לה להתמוסס בקלות יחסית במים מאשר בשמן או בממסים הידרופוביים אחרים.
למולקולות סבון ולחלק מהליפידים קצה הידרופילי וקצה הידרופובי מה שגורם להן ליצור מיצלות בתוך מים באופן ספונטני. חומרי גלם לתעשייה לעיתים מסומנים כ-HP כדי לזהותם כהידרופילים, בניגוד ל-LP.
אם החומר הידרופילי חזק, תגובת ההמסה עלולה להיות אקסותרמית (כמו גבס, חומצה גופרתית, חומצה חנקתית וסודה קאוסטית).
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה ערך מילוני בוויקימילון: הידרופיליות
הערות שוליים
- ^ הידרופיליות: מה זה ואיך זה משפיע על חומרים?, באתר polaridad.es
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Cover photo is available under {{::mainImage.info.license.name || 'Unknown'}} license.
Credit:
(see original file).
