דרור שטרום

לידה	1963 (בן 61 בערך)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב (1990)
הממונה על ההגבלים העסקיים ה־7 פברואר 2001 – נובמבר 2005 (כ־4 שנים) תחת שרי הכלכלה והתעשייה איציק, שרון, נוה ואולמרט → דוד תדמור רונית קן ←
תפקידים בולטים חבר בוועדת בכר ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי ראש ועדת שטרום

דרור שטרום (נולד ב-1963) הוא עורך דין ישראלי, כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים, עומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי וכיהן בוועדות ציבוריות שונות.

שטרום למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא ושירת בצה"ל כקצין מודיעין שדה.

ב-1990 סיים תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות). ב-1992 הוסמך כעורך דין. עשה את התמחותו ועבד במשרד עורכי דין חיים צדוק ושות', ב-1996 הפך לשותף במשרד.

ב-1997 מונה ליועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים וסגן הממונה על ההגבלים העסקיים. בתפקיד זה הגיש סדרת כתבי אישום נגד קרטלים במשק ולראשונה בישראל נגזרו עונשי מאסר בפועל (לא רק בעבודות שירות) לעברייני קרטלים (פרשת קרטל המרצפות).^[1][2][3] בתקופת כהונתו הוביל קו, אותו המשיך אחר כך בעת שכיהן כממונה, של העמדה לדין פלילי ודרישת עונשי מאסר בפועל בעבירות של קרטלים במשק, בטענה שלולא ינהגו כך תוביל הריכוזיות במשק הישראלי לכך שהקרטלים יהיו נפוצים ביותר, יוקר המחיה יאמיר ויכולתם של יזמים ועסקים קטנים לחדור לשווקים ולשכללם, יכולת שהיא חיונית לכל כלכלה מודרנית - תלך ותדעך. קו זה התקבל על ידי בית המשפט העליון שקבע כי:

בעקרון, העונש ההולם בעבירות כלכליות הוא מאסר בפועל. מבצעיהן של עבירות כאלה - אנשים שומרי חוק בדרך־כלל, המוכרים בקהילותיהם כאנשים נשואי פנים - אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, וכל מטרתם היא הפקת רווחים קלים על-חשבון הציבור. לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה.^[3]

בפברואר 2001 מונה לראש הרשות וכממונה על ההגבלים העסקיים וכיהן בתפקיד עד נובמבר 2005.

• באפריל 2002, במסגרת אישור למיזוג חברות הכבלים האזוריות חייב את החברה המאוחדת (כיום חברת "הוט") להיכנס כמתחרה לבזק בתחום הטלפוניה הנייחת. מהלך זה הביא לראשונה לכניסת מתחרה לחברת בזק ששלטה עד אז באופן מוחלט על כל תחום הטלפוניה הנייחת.
• בשנת 2004 קבע לראשונה, בעקבות חקירה, את כללי היסוד שיחולו לפי חוק ההגבלים העסקיים ביחסים בין רשתות שיווק המזון לבין יצרני המזון הגדולים במשק, בעמדה רשמית ומפורטת אשר קיבלה תוקף של פסק-דין ושימשה לימים כבסיס להוראות חוק קידום התחרות בענף המזון.
• במסגרת הפרטתה של חברת אל על חייב את האחים איזי ודדי בורוביץ', שרכשו את אל על כאשר החברה הופרטה, למכור לצד ג' את חברת ארקיע, הפועלת עד היום כמתחרה עצמאית, המתחרה באל על בקווים הפנימיים ובקווי טיסה לחו"ל.
• כיהן כחבר בוועדת בכר שניסחה את הרפורמה להפחתת הריכוזיות בשוק הפיננסי וצמצום ניגוד האינטרסים בבנקים.
• בשלהי כהונתו (בסוף שנת 2005) התנגד למיזוגן של חברות הדלק סונול ודור אלון, החלטה שאושרה בבית המשפט העליון. באותה שנה אישר את מכירתה של רשת קלאבמרקט לרשת שופרסל במסגרת דוקטרינת "החברה הכושלת".[1]^{[דרושה הבהרה]}

לאחר תום כהונתו ברשות, ריכז במהלך שנת 2006 צוות בינמשרדי להקמתה וגיבוש מדיניות האכיפה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.^[4]

משנת 2006 מכהן שטרום כמנכ"ל העמותה "המכון הישראלי לתכנון כלכלי",^[5] העוסק בנושא התחרותיות של ישראל.^[6]

בשנת 2010 חיבר שטרום יחד עם פרופ' אבי בן בסט את הצעת החוק להגברת התחרותיות וצמצום סיכונים בפעילות קבוצות עסקיות, התש"ע-2010.^[7] ההצעה הוגשה על ידי קבוצה של 37 ח"כים, בראשות עינת וילף וחיים אורון והביאה לכינון הוועדה להגברת התחרותיות במשק. במהלך המחאה החברתית בשנת 2011 מונה כמומחה מייעץ לצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג, הוועדה לשינוי כלכלי חברתי.

בשנת 2011 היה חבר בוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה (ועדת קוצ'יק) אשר הדו"ח שלה קבע את מבנה המטה והגביל את מספר משרות האמון במטה זה.^[8]

ב-2015 מונה לעמוד בראש "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" הקרויה גם "ועדת שטרום". הוועדה המליצה, בין השאר, על הורדת דרישת ההון לכניסת בנקים חדשים, והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והקמת תשתית מחשוב לבנקים חדשים בסיוע המדינה. ההמלצות ודו"ח הביניים של הוועדה פורסמו ב-14 בדצמבר 2015 וב-6 בינואר 2016 בהתאמה.^[9] הדו"ח המסכם של הוועדה פורסם ב-1 בספטמבר 2016 אומץ על ידי הממשלה והמלצותיו תורגמו להצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016. הצעת החוק אושרה בכנסת ב-23 בינואר 2017 ללא כל התנגדות.^[10] בעקבות הרפורמה והחוק שעבר הופרדו חברות כרטיסי האשראי "מקס" ו"ישראכרט" מהבנקים הגדולים ובאוגוסט 2021 הושק בישראל, לראשונה מזה 43 שנים - הבנק החדש "ONE ZERO".

בשנים 2016–2020 ייצג יבואנית מלט במאבק על פתיחת שוק המלט הישראלי, שהיה במונופול של חברת "נשר", לתחרות מיבוא והגן על היבואנים מהטלת היטל היצף שאיים לטרפד את פתיחת השוק לתחרות. כניסתו המסיבית של יבוא מלט לישראל הביאה לביטול המונופולין של חברת "נשר".^[11]

בשנת 2017 הגיש, בשמה של מספנות ישראל, עתירה לבג"צ, להסרת מגבלת התחרות שמנעה מנמל מספנות ישראל לשנע יותר מ-5% מהמטענים בישראל. העתירה הובילה להתחייבות של המדינה לבחון מחדש נושא זה וביום 3 בספטמבר 2024, לאחר איום בנקיטת הליכי בזיון בית משפט, חתמו שרי התחבורה והאוצר על ביטול המגבלה, מה שמאפשר תחרות חופשית בין הנמלים בישראל.

בשנת 2021 היה חבר בוועדת האיתור שהמליצה על מיכל כהן לשמש כממונה על התחרות.

מייצג את לובי 99 בערר נגד החלטת הממונה על התחרות לאשר מיזוג שאיפשר לדלק קידוחים בע"מ ולשברון לרכוש את צינור הגז למצרים.

מדיה וקבצים בנושא דרור שטרום בוויקישיתוף

• דרור שטרום באתר המכון הישראלי לתכנון כלכלי
• טלי חרותי-סובר, דירות, מזון ומוצרי בסיס זולים יותר: הדו"ח הקשה שמציע פתרונות למצוקות הציבור, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2014
• דרור שטרום באתר חדשות מחלקה ראשונה
• מיכאל רוכוורגר, שטרום: אם כאל לא תוביל את התחרות, היא בדרך המהירה להפרדה מהבנקים, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2017
• מיכאל רוכוורגר, דרור שטרום: "המעבר לסליקה יומית הוא צעד נכון - אבל לא לפני 2021", באתר TheMarker‏, 6 בפברואר 2018
• האינטרסים, דרור שטרום על נאום ביידן: "זו מהפכה ושינוי היסטורי. נקודה", באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2021

הממונים על התחרות
יהושע יפה • שבתאי בן-דב • מרדכי הורוביץ • זאב גלמור • יורם טורבוביץ' • דוד תדמור • דרור שטרום • רונית קן • דיויד גילה • מיכל הלפרין • מיכל כהן