דושרא
דושרא הוא אל ההר הנבטי, מכונה כך על שם הרי שרא (הם הרי אדום) המקיפים את פטרה הבירה הנבטית הקדומה. לפי כתובות שמיות שנתגלו במדבריות ירדן וסוריה הוא נחשב לבנה של האלה הפרה-איסלמית אללאת (אנ').
השם "דושרא" הוא בארמית "זוּ שרא", האל של הרי שרא, והדבר מתקשר לאלוהויות מקומיות רבות הנקראת על שם הרים, כגון בעל חרמון או בעל לבנון, ובדומה לכינוי המקראי "יהוה זה סיני" (כלומר יהוה זוּ סיני, יהוה של סיני).[1]
דושרא נחשב לאחד האלים המרכזיים של הנבטים ונחשב לאל הממונה על היום, בניגוד לשאג' אל-קאום הממונה על הלילה. כמו כן הוא נחשב לאל הממונה על המשפט והצדק. באופן מסורתי הוא מיוצג בצורת בלוק מרובע כמו האבנים הקדושות של פטרה.
ב-106 לספירה לאחר ארגונה מחדש של הממלכה הנבטית במסגרת האימפריה הרומית פולחנו המשיך לשגשג והוא נחשב לאל חשוב ובעל עוצמה. במטבעות מתקופה זו מוצאים גם בנוסף לסמל הצורני גם ייצוג של האל בצורה אייקונית בדמות פנים אנושיות.
בתקופה היוונית הוא הושווה לעיתים לזאוס כאל השליט המרכזי של הנבטים או לדיוניסוס.
חלק מהחוקרים סבורים שהפנתיאון הנבטי הורכב משלישייה של אלים מרכזיים שכללו את דושרא – אל היום (השמש), אל קאום – אל הלילה (הירח) והאלה אל-עוזה (אנ') או אללאת (הממונה על הכוכבים).
על הפופולריות הרבה של דושרא בעת העתיקה יכול להצביע מקדש שהתגלה בפוטאולי (אנ') שבאיטליה שהייתה עיר נמל וסחר מרכזית עם המזרח התיכון. הסגידה לדושרא נמשכה לאורך התקופה הרומית וככל הנראה המשיכה להתקיים עד ראשית התקופה האיסלמית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלים ופולחן נבטי, באתר NABATAEANS.NET
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל אחיטוב, אסתר אשל, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 134
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
