דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד
Herzogtum Sachsen-Coburg-Saalfeld

סמל
ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	גרמנית
עיר בירה	זאלפלד, קובורג
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	איחוד דוכסות סקסוניה-קובורג עם דוכסות סקסוניה-זאלפלד
תאריך	1699
פירוק	שינויים במדינות תורינגיה
תאריך	1826
ישות קודמת	דוכסות סקסוניה-קובורג דוכסות סקסוניה-זאלפלד
ישות יורשת	דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה דוכסות סקסוניה-מיינינגן

דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Sachsen-Coburg-Saalfeld; נהגה "זקסן-קובורג-זאלפלד") הוא שמה של דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה על ידי איחוד דוכסות סקסוניה-קובורג עם דוכסות סקסוניה-זאלפלד ב-1699 והתקיימה עד 1826.

לאחר מותו של ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה בשנת 1675 שלטו בניו בדוכסות במשותף, ובשנת 1680 פוצלה הדוכסות בין שבעת בניו; פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג, אלברכט החמישי, דוכס סקסוניה-קובורג, ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, היינריך, דוכס סקסוניה-רמהילד, כריסטיאן, דוכס סקסוניה-אייזנברג, ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-זאלפלד.

בשנת 1699 מת אלברכט החמישי, דוכס סקסוניה-קובורג, והתעוררה מחלוקת ירושה שהתקיימה עד לשנת 1735, אך לבסוף הוחלט לצרף חלק ניכר מאדמותיו ליוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-זאלפלד, והנחלה נקראה מעתה דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד.

לאחר מותו של יוהאן ארנסט הרביעי בשנת 1729, שלטו בניו כריסטיאן ארנסט השני ופרנץ יוזיאס במשותף; כריסטיאן ארנסט ישב בזאלפלד, ופרנץ יוזיאס ישב בקובורג.

בשנת 1745 מת כריסטיאן ארנסט, ופרנץ יוזיאס שלט לבדו על הדוכסות. בשנת 1747 העביר פרנץ יוזיאס את חוק העדפת הבן הבכור, ובכך שמר על אחדות הדוכסות. בשנת 1764 מת פרנץ יוזיאס, ובמקומו עלה לשלטון בנו הבכור ארנסט פרידריך, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד. בנו הצעיר של פרנץ יוזיאס, יוזיאס, נסיך סקסוניה-קובורג-זאלפלד, היה גנרל-פלדמרשל בצבא האימפריה הרומית הקדושה, והשתתף במלחמות נגד האימפריה העות'מאנית, ובמלחמת הקואליציה הראשונה נגד צרפת המהפכנית.

בשנת 1800 מת ארנסט פרידריך, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, ובנו פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד עלה במקומו לשלטון.

בשנת 1803 חלה פרנץ באורח אנוש, ובנו ארנסט מילא את מקומו. בשנת 1806 מת פרנץ, ובנו ארנסט עלה במקומו לשלטון. אולם, ארנסט לא היה יכול לתפוס את השליטה בפועל בדוכסות, מכיוון שהיא הייתה כבושה על ידי צבא צרפת. לאחר שלום טילזיט הוחזרה לארנסט השליטה בדוכסות, בעקבות לחץ רוסי שנעשה עקב נישואי אחותו של ארנסט יוליאנה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד לקונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה אחיו של אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה.

ארנסט היה גנרל בצבא הפרוסי, ולחם נגד נפוליאון בקרב ליצן ובקרב לייפציג. בקונגרס וינה קיבל ארנסט את נסיכות ליכטנברג, שאותה מכר לפרוסיה בשנת 1834.

לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, התעוררה מחלוקת ירושה בין הדוכסויות השונות בתורינגיה: ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, היה זכאי לרשת את הדוכסות מכוח נישואיו לאחייניתו של הדוכס האחרון, אך כיוון שהיה בהליכי גירושין ממנה, התנגדה המשפחה להעברת דוכסות גותה לחזקתו. ב-1826 התקבלה פשרה שלפיה יחולקו מחדש הדוכסויות; ארנסט ויתר על זאלפלד שהייתה ברשותו קודם לכן והועברה לדוכסות סקסוניה-מיינינגן, וקיבל את גותה בלבד, ללא אלטנבורג, שהועברה לפרידריך, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, שנאלץ להעביר את נחלותיו לדוכסות סקסוניה-מיינינגן.

• יוהאן ארנסט הרביעי (1699 - 1729)
• כריסטיאן ארנסט השני (1729 - 1745)
• פרנץ יוזיאס (1745 - 1764)
• ארנסט פרידריך (1764 - 1800)
• פרנץ (1800 - 1806)
• ארנסט השלישי (1806 - 1826)

מדיה וקבצים בנושא דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד בוויקישיתוף