דובק בע"מ

עובדות ב"דובק" מעשנות בהפסקת הצהרים, 1950
נתונים כלליים
מייסדים	מרתין גהל
תקופת הפעילות	1935–הווה (כ־89 שנים)
מיקום המטה	פתח תקווה
www.dubek.co.il

דּוּבֶּק בע"מ הוא המפעל היחיד לייצור סיגריות הפועל כיום בישראל, והוא מייצר ומשווק גם טבק למקטרת, סיגרים, מציתים ונייר גלגול.

את החברה ייסדו בשנת 1935 כמה תעשיינים, ובהם מרטין גהל (Martin Gehl) שעלה מגרמניה, על בסיסה של החברה אסתר המלכה, שפעלה בשכונת נווה שאנן בתל אביב^[1]. מפעל החברה החדשה הוקם ברמת גן. בשנת 1960 החלו מניותיה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 1971 רכשה את שתי מתחרותיה, סיגריות מספרו ומטוסיאן^{[דרושה הבהרה]}, והשיגה מונופול בשוק המקומי. מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ניהל את החברה זרח גהל, בנו של מרטין. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחה נגדו ונגד החברה חקירה של המכס. זאת, על רקע חשדות להעלמת כספים באמצעות רכישת טבק בחו"ל^[1].

ב-21 במאי 1989, הוצת מפעל החברה בבני ברק. אלמוני שהתקשר למשטרה לקח אחריות על המעשה בשם ארגון הימין הרדיקלי "הסיקריקים", וטען שהדבר נעשה מכיוון שבמפעל מועסקים ערבים^[2].

בשנת 2003 הפכה החברה לחברה פרטית, ושנה לאחר מכן הייתה למשווק הבלעדי בארץ של מוצרי החברה הדנית "האוס אוף פרינס" ("House Of Prince"). הרחוב בו שוכנים מפעל החברה ומשרדיה בפתח תקווה קרוי על שמו של מרטין גהל.

מפעלה העיקרי של דובק, כמו גם הנהלתה, שוכנים כיום בקריית אריה בפתח תקווה, ומפעל ייצור הטבק נמצא בבני ברק, כיום חלק ממתחם המפעל העתיק את פעילותו למפעלים האחרים של דובק, ועל המגרש שנמכר ליזם פרטי נבנה קניון. ברשותה של דובק מנגנון הפצה המגיע לכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, וכן עוסקת החברה בייצוא כמה ממותגיה. מנגנון השיווק משרת גם את משקאות האנרגיה "רד בול" ו-"XL", ובעבר, גם את המשקה "blu". החברה מעסיקה כ-300 עובדים.

• "נובלס"^[3] - מותג סיגריות זול יחסית שהושק בשנת 1952, וזכה לפופולריות בקיבוצים, בנח"ל, ובבתי הכלא.
• "טיים" - מותג שהושק בשנת 1965 והיה משך שנים מותג הסיגריות הפופולרי בארץ.
• מותגים אחרים - נלסון (1943), דובק 10^[4], לידו^[5], שרתון (1965), ברודוויי 80 (1969), ברודוויי 100, אירופה (1971), מונטנה (1980), גולף (1988), אל-על, מוסטנג (1992), No9‏ (2007) ורויאל^[6].

בשנות ה-60 של המאה ה-20 מחירה של חפיסה "אסקוט" היה 94 אגורות, חפיסה "דובק פילטר": 94 אגורות, חפיסה "טיים": 1.25 לירה ישראלית, חפיסה "דובק 10": 80 אגורות, חפיסה "סילון": 64 אגורות, חפיסה "דגל": 64 אגורות.

מדיה וקבצים בנושא דובק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דובק
• י. זונדר, "דובק" - מותיקי מפעלי התעשיה בארץ, דבר, 1 באוקטובר 1952
• שחר סמוחה, מסע בעקבות הסיגריה הישראלית. גלובס, 13 בנובמבר 2015.
• נתי גבאי, כך מיתגה את עצמה 'דובק': ספורט והגנה על המולדת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2019
• משמר וספורט, עלון פרסומי של חברת דובק משנות הארבעים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• מידע על דובק בקטלוג הספרייה הלאומית