דובדבן חמוץ

דובדבן חמוץ
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
סוג:	פרונוס
תת־סוג:	דובדבן חמוץ
מין:	דובדבן חמוץ
שם מדעי
	Prunus Cerasus; ‏ליניאוס, 1753

דובדבן חמוץ (שם מדעי: Prunus cerasus) הוא השם הן לפרי בעל בית הגלעין והן לעץ דובדבן חמוץ (Prunus cerasus) שהפרי גדל עליו.

הדובדבן החמוץ ידוע מאז ימי קדם באזור הים התיכון ובאיראן. הוא יליד רוב אירופה ודרום מערב אסיה וקשור קשר הדוק לדובדבן המתוק (Prunus avium), אך יש לו פרי חומצי יותר. העיסה החמוצה שלו אכילה.

העץ קטן יותר מהדובדבן המתוק (גדל לגובה של 4–10 מ'), בעל ענפים דקים והפרי שלו מצבע ארגמן עד כמעט שחור נישא על גבעולים קצרים יותר. ישנם שני זנים עיקריים (קבוצות זנים) של הדובדבן החמוץ: דובדבן מורלו אדום כהה ודובדבן אמרל האדום בהיר יותר.

תיאור

ישנם סוגים רבים ומגוונים של עצי דובדבן חמוץ ומוצאם כנראה מהדובדבן. לעץ קליפה אפורה כהה. יש לו אורך חיים קצר יותר מאשר לעץ הדובדבן. העלים שלו דומים לדובדבן, בהירים גדילן תפרחת. הזנים האציליים יותר עקרים במובן שאינם מסוגלים להפרות את עצמם ודרוש לידם עץ נוסף שיוכל לאבק אותם.

דובדבנים חמוצים נחשבים לפרי תעשייתי ברוב המדינות המייצרות וצורכות פירות אלה. בעולם, מדינות מזרח ומרכז אירופה (בעיקר טורקיה, רוסיה, פולין, אוקראינה) מגדלים את הפרי ודי נדיר שצורכים דובדבנים חמוצים טריים (על כל פנים לא בכמויות גדולות כמו את הדובדבן).

דובדבן חמוץ תרבותי (Prunus cerasus L) נחשב להכלאה ספונטנית של דובדבן (Prunus avium L) ודובדבן מטפם (Prunus fruticosa Pall), כפי שהדגימו מגדלים שוודים באמצעות הצלבות מלאכותיות. המין אינו מוכר בטבע כגדל פרא, אך ישנם נתונים רבים על כך שהוא מסוגל לגדול פרא לאחר ההכלאה.

הטעם יכול להיות מסוגים שונים, יש זנים די מתוקים, אבל יש גם גרסאות חמצמצות מאוד, אם כי ככל שההבשלה מתקדמת כל הזנים הופכים מתוקים יותר. רוב הדובדבנים החמוצים נקבעים לפי טעמם החמצמץ, ולכן רוב האנשים אוהבים או לא אוהבים לאכול אותם טריים.

דרישה אקולוגית

דובדבנים הם זן פרי בעל יכולת הסתגלות מעולה וניתן לגדל אותם במגוון רחב של אקלים. הוא סובל את קור החורף אפילו טוב יותר מאשר הדובדבן. על פי ניסויים אמריקאים, חלקי עץ יכולים לעמוד אפילו בקור עד מינוס 35 מעלות צלזיוס. רגישות הכפור של השורשים תלויה בזן - הדובדבן החמוץ מסוג (Prunus mahaleb) עמיד יותר. דרישות החום והאור האופטימליות בעונת הגידול דומות לאלו של דובדבן, אך הדובדבן גדל באזור מעט קריר יותר ויש לו דרישה גבוהה יותר לקור חורפי. דרישת המים של הדובדבן החמוץ היא בינונית, אך ניתן להגדיל על ידי השקיה את גודל הפרי של זנים מבשילים מאוחר, אם הם בעלי פרי קטן יותר במקור מבחינה גנטית.

שימוש

הפרי שלו יקר במיוחד, נצרך גולמי, מבושל או טרי (גם לאחר הקפאה) בעוגות, בשימוש בתעשיית השימורים, והופך למשקאות חריפים, יינות פירות וליקרים (וישניאק ווישניווקה). ברנדי הדובדבנים החמוצים המוכר ביותר עשוי מדובדבנים חמוצים שמכונים Prunus cerasus subsp. acida).