דואר אוויר הוא דואר שמועבר ממקום למקום באמצעות כלי טיס. הדואר מגיע ליעדו מהר יותר מאשר דואר קרקעי ולרוב עלותו גבוהה יותר. דואר אוויר עשוי להיות האפשרות הבלעדית לשילוח דואר ליעדים מסוימים מעבר לים.

למרות שניתן להתייחס לשימוש ביוני דואר כגרסה מוקדמת של דואר אוויר, הרי שהשימוש הראשון בכלי טיס מעשה ידי אדם לצורך משלוח דואר התרחש ב-7 בינואר 1785 באמצעות כדור פורח שטס מדובר שבאנגליה לקאלה שבצרפת.

השימוש המסחרי הראשון בדואר אוויר בארצות הברית התרחש ב-17 באוגוסט 1859 במשלוח מאינדיאנה לניו יורק. המשלוח לא הגיע ליעדו, שכן כתוצאה ממזג אוויר קשה הבלון נאלץ לנחות. המשך המשלוח נעשה באמצעות הרכבת. בשנת 1959 הונפק בול לזכר האירוע. השימוש בבלונים כנושאי דואר התקיים גם בשנות מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870 בין הערים פריז ומץ מעל ראשי הגרמנים.

השימוש הראשון במטוסים ממונעים לצורך העברת דואר באוויר לצרכים מסחריים התרחש ב-18 בפברואר 1911 בהודו, כאשר הטייס הנרי פקט (Henri Péquet) הטיס משלוח של 6,500 מכתבים למרחק 13 ק"מ באוויר מהעיר אללהאבאד לנייני(אנ'). השימוש במטוסים לצורכי העברת דואר התפשט ברחבי העולם אולם השירות הושק כקו אווירי קבוע רק ב-19 באוקטובר 1920 בקולומביה. במהלך שנות ה-20 הושקו קווי דואר אוויר סדירים במדינות רבות נוספות.

התשלום עבור משלוח דואר אוויר באמצעות בולי דואר המיועדים בלעדית לכך נעשה לראשונה באיטליה ב-1917. באוסטרליה ובארצות הברית החל השימוש בבולי דואר אוויר ייעודיים בשנת 1918.

• דואר אוויר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)