גדעון אריאל
 | ||||||||||||||
| גדעון אריאל, 1960 | ||||||||||||||
| לידה |
27 באפריל 1939 (בן 85) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | |||||||||||||
| השכלה |
| |||||||||||||
| גובה | 1.84 מטר | |||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | |||||||||||||
| תת-ענף |
זריקת דיסקוס הדיפת כדור ברזל | |||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||
| שיאים אישיים |
ברזל: 16.27 מטר (1966) שיא ישראל בעבר דיסקוס: 55.22 מטר (1964), שיא ישראל בעבר | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
גדעון אריאל (נולד ב-27 באפריל 1939) הוא אתלט עבר ישראלי. אריאל ייצג את ישראל באולימפיאדת רומא (1960) ובאולימפיאדת טוקיו (1964) במקצועות הדיפת כדור ברזל (ברומא) וזריקת דיסקוס (בטוקיו). לאחר לימודיו ופרישתו מתחרויות, התמחה בביומכניקה ממוחשבת ונחשב כמפתח יישום תחום זה בספורט התחרותי וכמומחה בעל שם עולמי. הוא חי ופועל בארצות הברית מאז שנות ה-60.
קריירה ספורטיבית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריאל נולד בתל אביב, ולדבריו עבר ילדות רצופת התעללויות[1]. בגיל 9 התגרשו הוריו ובגיל 11 נשלח לכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים. הוא שאף להצטיין בספורט אך מבנה גופו הכבד והגמלוני היה לו לרועץ. בעצת מורהו לחינוך גופני, דני דסה, הוא החל להתאמן בזריקת דיסקוס. בעקבות רצינותו והתמדתו החלו להגיע גם הישגים. בשנת 1957 זכה במקום הראשון בהדיפת כדור ברזל בתחרויות מכבי לנוער, עם מרחק של 12.97 מטר.[2] באותה שנה, בתחרות לנוער במכביה החמישית, סיים במקום השני בזריקת דיסקוס ובמקום השלישי בהדיפת כדור ברזל.[3] ב-1960 שבר אריאל את השיא הישראלי בזריקת דיסקוס במבחנים לקראת אולימפיאדת רומא, כשזרק את המכשיר למרחק 48.16 מטר ושבר את שיאו של אוריון גלין גלר, 48.03 מטר.[4][5]
בסוף שנות ה-50, עוד בטרם התגייס לצה"ל, התקבל אריאל ללימודי המחזור הראשון במכון וינגייט. ב-1960 התגייס לצה"ל ושרת כמדריך ספורט. ב-1964, בעת שהיה כבר סטודנט בארצות הברית, ייצג אריאל את ישראל באולימפיאדת טוקיו והשתתף בזריקת דיסקוס. בשני המשחקים האולימפיים בהם נטל חלק היה אריאל נושא הדגל של המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה.
שיאים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדיפת כדור ברזל: 16.27 מטר (1966), שיא ישראל בעבר
- זריקת דיסקוס: 55.22 מטר (1964), שיא ישראל בעבר אשר החזיק מעמד במשך עשרות שנים
קריירה אקדמית בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1963 נסע אריאל לארצות הברית והשלים תואר ראשון בחינוך גופני באוניברסיטת ויומינג. הוא המשיך בלימודיו והשלים תואר שני ותואר דוקטור (ב-1972) בביומכניקה, באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט. ב-1975 השלים תואר דוקטור נוסף במדעי המחשב.
עוד בהיותו ספורטאי פעיל בישראל העסיקו את אריאל שאלות שנגעו לאופטימיזציה של תנועה וכוח בזמן הביצוע הספורטיבי. לאחר שהתמחה בארצות הברית בביומכניקה, החל אריאל לנסות לפתור שאלות אלו באמצעות שימוש במחשב. ב-1968 היה אריאל הראשון שיישם חקר ביצועים בספורט באמצעות מחשב, כשניתח את קפיצת השיא של בוב בימון בתחרות בקפיצה למרחק באולימפיאדת מקסיקו (1968). הוא הקרין כל פריים של סרט הצילום של הקפיצה על מסך זכוכית ומדד בצורה ידנית מרחקים וזוויות. את המידע הזין למחשב מרכזי על ידי כרטיסים מנוקבים וביצע ניתוח ממוחשב של הנתונים.[6]
בהמשך, עם התפתחות תחומי המחשוב והצילום, השתכללו ניתוחיו של אריאל ורבים מהספורטאים המובילים של ארצות הברית נעזרו בו. ב-1976, זורק הדיסקוס האמריקאי, מק וילקינס, שינה במקצת את סגנון הזריקה שלו לאחר ניתוח ממוחשב של תנועותיו על ידי אריאל ובזריקתו השנייה בסגנון המשופר שבר את השיא העולמי. וילקינס המשיך וזכה במדליית זהב אולימפית באותה שנה. על הספורטאים שנעזרו בניתוחיו של אריאל נמנים בין היתר: הטניסאי ג'ימי קונורס, האתלטים אל ארטר ואדווין מוזס וספורטאים בולטים בתחומי הבייסבול, כדורסל, גולף, סקי ואפילו פולו ופריסבי. בסיועו של אריאל שיפרה נבחרת הנשים לכדורעף של ארצות הברית את הישגיה באופן משמעותי. אריאל ניתח את תנועותיהן ועמדותיהן של שחקניות הנבחרות המובילות בעולם בתחילת שנות ה-80 ויחד עם מאמני נבחרת הנשים האמריקאית יישמו את הניתוח על השחקניות האמריקאיות. לפני טורניר הכדורעף במשחקי לוס אנג'לס ב-1984 דורגו האמריקאיות במקום ה-45 בעולם ובטורניר האולימפי הן נוצחו בגמר על ידי סין.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון אריאל, באתר olympedia.org
- האתר הרשמי של אריאל דיינאמיקס
- אלופי ואלופות ישראל באתלטיקה באתר gbrathletics (באנגלית)
- דליה קרפל, הכל אודות אמא, באתר הארץ, 14 ביוני 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דליה קרפל, הכל אודות אמא, באתר הארץ, 14 ביוני 2006
- ^ תחרויות מכבי ברחובות, הַבֹּקֶר, 2 ביוני 1957
- ^ יונגוורט מדרום־אפריקה "כוכב" יום הנוער באתלטיקה־קלה, חרות, 22 בספטמבר 1957
- ^ Carole Jacobs, The Acrobatics of Human Motion, Orange Coast Magazine, August 1985, p. 146
- ^ אהרן להב, המסלול מוביל לרומא, דבר, 8 ביולי 1960
- ^ Peter O'Donoghue, Research methods for sports performance analysis, 2010, p. 16
- ^ Gary Ferman, Space-Age Sports, The Rotarian, September 1988, p. 16-18
 משלחת ישראל לאולימפיאדת רומא (1960) 
| ||
|---|---|---|
_pictogram.svg){kind=small} מרוץ אופני כביש
|
הנרי אוחיון • יצחק בן דוד | |
 אתלטיקה
|
אילנה אדיר • גדעון אריאל • עמוס גרודז'ינובסקי • אילה חצרוני • ברוך פיינברג • יאיר פנטילט • דוד קושניר • אילנה קרשיק | |
 הרמת משקולות
|
גזי כהן • אדוארד מרון | |
_pictogram.svg){kind=small} התעמלות מכשירים
|
רות אבלס • ראלי בן-יהודה • מרים קארה | |
 סיף
|
דוד ואן-חלדר • מיכאל רון | |
 קליעה
|
רפאל פלס • חנן קריסטל | |
 שחייה
|
עמירם טראובר • יצחק לוריא • יורם שניידר • גרשון שפע | |
| משלחת ישראל לאולימפיאדת טוקיו (1964)
| ||
|---|---|---|
| אתלטיקה
|
גדעון אריאל • עמוס גלעד • מיכל למדני • מרים סידרנסקי • לוי פסבקין | |
| קליעה
|
מקסים כהן • נחמיה סירקיס • חנן קריסטל | |
| שחייה
|
אברהם מלמד • גרשון שפע | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
