בתולת הברזל, המכונה גם "בתולת נירנברג", היא ארון ברזל הבנוי כדי לשמש לעינוי ולהריגה של אדם על ידי דקירת גופו בעצמים חדים (כגון סכינים, יתדות או מסמרים). הקורבן נאלץ להישאר עומד, מדמם קשות, מוחלש באיטיות ולבסוף מת משילוב של הלם ואיבוד דם או מחנק.

המתקן, שנבנה במאה ה-19 בנירנברג, נבנה לפי הבנה שגויה של מתקן מימי הביניים הנקרא "Schandmantel" ("מעטה קלון"), שהיה עשוי מעץ ופח ללא מסמרים ואשר נועד לעוטי קלון. מעטה הקלון לא הזיק לגוף, והשתמשו בו לענישה עבור מסיגי גבול או זונות, שנאלצו ללבוש אותו בציבור לזמן מסוים.

בתולת הברזל של נירנברג הייתה אנתרופומורפית. בחזית חלקה העליון גולפו פנים שקרוב לוודאי עוצבו על פי דמותה של מריה הקדושה.^{[דרוש מקור]} גובה המתקן היה כ-2.1 מטר ורוחבו 0.9 מטר. בתולת הברזל צוידה בשתי דלתות שבצדן הפנימי עשרות יתדות חדות שניתן לשנות את מיקומן. היתדות מוקמו כך שישפדו את הקורבן עם סגירת הדלתות מבלי לפגוע באיברים החיוניים, וישאירו אותו חי ובמצב עמידה.

הנידון למוות הוחזק במרחב מצומצם מאוד כדי להעצים את דרגת הסבל שלו על ידי הבאתו למצב קלסטרופובי. התנועה הייתה כמעט בלתי אפשרית, וכאשר הקורבן נחלש ולא יכול עוד לשאת את משקל גופו, היו היתדות נשארות במקומן ופוצעות את גופו אף יותר.

לא ניתן היה לפתוח את שתי דלתות המתקן בה בעת. כך לא ניתנה לקורבן אפשרות להימלט בעת בדיקה או חקירה.

לא ידוע על בתולת ברזל שנבנתה ושימשה לעינויים.

בתולת הברזל שבמצודת נירנברג נהרסה במתקפה אווירית ב-1944 סמוך לנירנברג, גרמניה.

בתולת ברזל נמצאה בעיראק סמוך למשרדי התאחדות הכדורגל העיראקית, שבו שכן משרד של עודאי חוסיין^[1]. חברים בנבחרת האולימפית העיראקית טענו שהמתקן היה בשימוש בעת שלטון סדאם והופעל נגד אלו שהסתכסכו עם עודאי.

• שור הפליז
• שיפוד

• שילד, וולפגאנג (2000). Die eiserne Jungfrau.
• יורגן שפלר. Zeitenblicke. Der Folterstuhl - Metamorphosen eines Museumsobjektes. נדלה ב-25 בינואר 2006.
• Mondzauberin. Vortrag von Klaus Graf: Mordgeschichten und Hexenerinnerungen. נדלה ב-25 בינואר 2006.

מדיה וקבצים בנושא בתולת הברזל בוויקישיתוף