בצת
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 29 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 449 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 21.7% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בצת  באדום - בצת בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
|
בֶּצֶת הוא מושב בצפון ישראל, באזור הגליל המערבי, סמוך לשלומי, לקיבוץ ראש הנקרה ולנהריה. הוא מהווה חלק ממועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועת המושבים. שטח המושב כ-2,200 דונם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם ביום ה' טבת תש"ט, 6 ינואר שנת 1949[3], על ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד ותושביו הראשונים היו עולים שהגיעו בגלי העלייה של שנות ה-50 של המאה ה-20 ממדינות הבלקן, בייחוד מיוגוסלביה ורומניה. המקום שנבחר למגורים היה אדמות הכפר הערבי "אל-בסה"[4][5][6][7][8]. בשנת 1951 בחרו המייסדים לעבור לאתר קבע הסמוך לנקודת היישוב המקורי.
המחלקה להתיישבות חקלאית של הסוכנות היהודית ייעדה את המקום לשמש כ'כפר זיתים' שתושביו יתפרנסו בין היתר ממטעי הזיתים הנטושים של הכפר הערבי. שמו של המושב נקבע לבצת, כשמו של היישוב היהודי הקדום המזוהה עם הכפר אל-באסה ששכן במקום. היישוב היהודי הקדום "בצת" נזכר ברשימת העיירות היהודיות ב"תחום צור" החייבות בקיום המצוות התלויות בארץ (שמיטה ומעשרות) המצויה בתלמוד[9]. הרשימה נמצאה גם בפסיפס כתובת רחוב: ”העיירות האסורות [שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה] בתחום צור [הן] שצת בצת ופי מצובה וחנותא עלייתה וחנותא ארעייתה וביברה וראש מייה ואמון ומזה היא קסטלה וכל מה שקנו ישראל נאסר”.
בשנות ה-50 התפרנסו התושבים מגידולי ירקות, מפרדס משותף ומתוצרתה של רפת לחלב. כמו כן, הועסקו התושבים בעבודות ייעור של הקרן הקיימת לישראל. כיום רוב התושבים עוסקים בענפי משק כגון גידולי בננות, אבוקדו ותרנגולי הודו. בנוסף, פועלים במקום גם חדרי אירוח. בשנת 2000 הוכרז היישוב ככפר תיירותי, ובמסגרתו שופרו פני היישוב תוך שמירה על אופיו החקלאי.
הרחבת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 אושרה תוכנית הרחבה למושב בצת על שטח המנחת. ההרחבה כוללת 55 נחלות נוספות על הקיימות והרחבת כמות יחידות הדיור ביישוב עד להיקף כולל של 348. על פי התוכנית, ישמשו מסלולי המראה כרחובות של השכונה החדשה והנחלות ייבנו בין המסלולים. בנובמבר 2017 החלו עבודות התשתית להרחבת היישוב. ההרחבה בחלקה היא בתחומי היישוב הקיים ובחלקה העיקרי על שטח מנחת בצת הסמוך למושב. בניית השכונה החדשה החלה בשנת 2018[10].
אתרים בקרבת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תל בצת - ממוקם בדרום הכפר. במקום נמצאו חרסים, וכלי צור מהתקופה הכלקוליתית ומהתקופה הכנענית התיכונה. כמו כן נחשפו גתות וקברים מהתקופה הרומית והביזנטית.
- נחל בצת - זורם מדרום ליישוב ונשפך לים התיכון בחוף בצת.
- שדה התעופה הבריטי (RAF El-Bassa) - אשר נבנה בשנת 1943, נמצא בתחומי היישוב, ובו האנגרים למטוסים, עמדות ירי ובונקרים לתחמושת.
- מנחת בצת הוא חלק קטן מהשדה אשר שימש בעבר מנחת למטוסים קלים. חברת ארקיע הפעילה בשנות ה-60 קו תעופה בין נמל התעופה דב הוז בתל אביב למנחת[11][12],
- בתאריך 12 באוגוסט 1968, חדרו לישראל שני מטוסים סוריים מדגם מיג-17. המטוסים טעו בניווט ונחתו במנחת בצת[13][14].
- תחנת הרכבת בצת – תחנת הרכבת הצפונית ביותר של מדינת ישראל. תחנת בצת היא אחת התחנות על מסילת הרכבת המנדטורית על קו חיפה-ביירות-טריפולי – באנגלית: HBT. המסילה חוצה את רכס סולם צור במנהרות הרכבת בראש הנקרה, שחסומות מאז מלחמת העצמאות[15]. כחלק ממבצע ליל הגשרים בוצע פיצוץ גשר א-זיב והמסילה במקום נותקה, ב-1960 שוקמה המסילה כדי שתשמש רכבות משא לבית האריזה האזורי הממוקם בסמוך לחוף בצת. השלוחה נחנכה ב-16 בינואר 1961[16][17].
- חוף בצת - חוף טבעי ופתוח עם ערכי טבע רבים ונדירים, שמהווה אתר מרכזי להטלת ביצים של צבי ים. החל מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 מקודמת תוכנית להקמת כפר נופש, אגם מלאכותי, מוקדי מסחר ופארק אטרקציות בשטח 200 דונם בחוף[18]. בשנת 2007 זכו היזמים ג'קי בן-זקן והרצל ציוני, במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת כפר הנופש. לאחר מאבק ממושך של ארגוני הסביבה בוטל הפרויקט[19]. ביוני 2019 התקבלה תוכנית מתאר חדשה לאזור, בה יש הימנעות כמעט מוחלטת מבינוי באזור חוף הים[20].
|
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון, תשל"ח, עמ' 72
- מדריך ישראל, הוצאת כתר, 1978
- אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עם עובד, 1986, עמ' 65–86
- מנחם מרקוס, אנציקלופדיה מפה: כל היישובים וכל האתרים בישראל, מפה, 2000, כרך א-ב, עמ' 1010
- עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, הוצאת משכל, 1999, עמ' 155
- נופים ואתרים, הוצאת משרד הביטחון, 1973
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בצת- תוכנית מתאר בצת תוכנית ג/18306
- בצת, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בצת - להתחיל ולהמשיך - תערוכת תמונות מקוונת של המושב
- שירי הדר, חוף בצת: מבט מרהיב על החוף שניצל, באתר ynet, 30 בינואר 2019
- בצת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אגב ביקור, דבר 3 אוקטובר 1951
ביקור במושב בצת בגליל אחרי תקרית חריגה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 166
- ^ Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 155
- ^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 57
- ^ בצת באתר הישוב
- ^ כתבה מתוך דבר, 16 בנובמבר 1949
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
- ^ תוכנית מתאר מקומית בצת -מספר 18306
- ^ "ארקיעיי חידשה הטיסות לנהריה, דבר, 30 ביוני 1960
- ^ זכרונות שדה בצת,מנחם תלמי, מעריב, 16 באוגוסט 1968
- ^ שמשון עופר, שני מטוסי "מיג 17" סורים הונחתו על ידי טייסיהם בישראל, דבר, 13 באוגוסט 1968
- ^ עמנואל הראובני, הילדים ראי מיד: אלה 'מטוסים סוריים!, מעריב, 13 באוגוסט 1968
- ^ הרכבת מצפינה, למרחב, 19 בינואר 1961
- ^ נחנך קו הרכבת לבצת שבאזור סולם צור, הצופה, 17 בינואר 1961
- ^ שוקמה המסילה בצפון הארץ, דבר, 17 בינואר 1961
- ^ צפריר רינת, ניצחון לירוקים: המינהל יבטל תוכנית לכפר נופש בחוף בצת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
- ^ מיכל מרגלית, בוטל לכפר הנופש בחוף בצת; ג'קי בן-זקן יפוצה, באתר גלובס, 26 באוקאובר 2011
- ^ צפריר רינת, תוכנית להקמת כפר נופש ליד חוף בצת נדחתה כדי לשמר את ייחודו הסביבתי, באתר הארץ, 5 ביוני 2019
| ||||||||||||||||||
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
