בנקאות אסלאמית
בנקאות אסלאמית היא בנקאות המבוססת על עקרונות השריעה האוסרת גביית ריבית בדומה לדיני ההלכה היהודית. האידיאל עליו מבוססת בנקאות כזאת הוא כלכלה נטולת ריבית.
העקרונות העיקריים של הבנקאות האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איסור על גביית ריבית ולכן פותחו מנגנונים רבים אחרים לעשיית רווח. למשל ה"מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר או "מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות.
- תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים.
- איסור השקעה בנכסים שמטרתם אלכוהול או הימורים.
- תרומה לעניים ("אלזכאה") בגובה 2.5% מההכנסה הפרטית.
הערכות שונות גורסות כי הבנקאות האסלאמית מגלגלת מדי שנה כ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הגלום בה מושך גם את הבנקאות המערבית להתאים את עצמה לבנקאות האסלאמית תוך התאמה למאפייניה הייחודיים. כך לדוגמה, הקים דויטשה בנק, הבנק הגרמני הגדול ביותר, קרן השקעות בסך 2 מיליארד דולר המבוססת על עקרונות הבנקאות האסלאמית. גם בנקים בינלאומיים גדולים אחרים עשו זאת: סיטיבנק, HSBC ו-UBS. בשווייץ נפתח בנק אסלאמי בשם "פייסל פייננס" המאפשר גם ללא מוסלמים להשתמש בשירותיו.
לבנקאות האסלאמית השפעה רבה גם על הפוליטיקה. במצרים, לדוגמה, ניסה הנשיא חוסני מובארכ לקדם הצעת חוק אשר תסייע לזוגות צעירים בקבלת משכנתאות נוחות. ואולם בהצעת החוק היה גם סעיף שממנו השתמע כי במידה ולא יעמדו הלווים בהחזר התשלמים ניתן יהיה לסלקם מהדירה. השייח' מוחמד סיד טנטאווי, העומד בראש "אל אזהר", ממוסדות הדת החשובים במצרים, פסק כי החוק נוגד את האסלאם הואיל והוא מאפשר סילוק אנשים מדירתם וכן משתמע מהחוק שמהלווה תיגבה ריבית. הצעת החוק שונתה מספר פעמים ולבסוף הוגשה כשהיא שונה לחלוטין מזו המקורית ולא ממש מסייעת לזוגות הצעירים במדינה.[דרוש מקור]
המחלוקת באסלאם על הריבית המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות הארבעים של המאה ה-20 מתנהל דיון בין חכמי הדת המוסלמים בשאלת היחס לריבית המודרנית. דעת רוב חכמי הדת היא שאין הבדל עקרוני בינה לבין הריבית המתוארת בקוראן, והיא אסורה. אמנם רבים מהמלומדים המוסלמים סבורים שיש הבדל עקרוני: הריבית שנאסרה בקוראן היא הריבית שהייתה נהוגה אז והאיסור נועד בעיקר להציל את העניים בחברה מניצול, ואילו הריבית המודרנית בעיקרה אינה מכוונת לעניים אלא להשקעות ובזה היא מניעה את הכלכלה[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איסור ריבית בדת
- היתר עיסקא (בהלכה היהודית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב בורנשטיין, אללה או אג"ח, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2012
- עלייתה של הבנקאות האסלאמית - מגזין המזרח הקרוב, 9 מאי 2014
- הידעתם? בבריטניה ניתן לקבל משכנתא ללא ריבית - עלונדון, 22 מרץ 2018
בנקים ובנקאות - היבטים דתיים אסלאם, דף שער בספרייה הלאומית- אביעד הכהן וזלמן סורוצקין, בנקאות ללא ריבית והיתר עיסקא ב'מדינה יהודית ודמוקרטית' – הלכה ואין מורים כן? ", שערי משפט 4 (תשנ"ט), 100-77
- Mohamed Ariff, University of Malaya Islamic Banking, USC University of Southern California
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חסן אל-הוזייל, כתב העת ג'מאעה גיליון יד, Abdullah Saeed, Islamic Banking and Interest: A Study of the Prohibition of Riba and its Contemporary Interpretation, אוניברסיטת בן גוריון, תשס"ה 2005
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
