בית עמרה
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| גובה | 717 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,859[1] (2016) |
| קואורדינטות | 31°26′53″N 35°03′13″E / 31.44815°N 35.053688888889°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
בית עמרה (خربة بيت عمرة) הוא כפר פלסטיני, הנמצא 12 ק"מ דרומית מערבית לחברון. הכפר נמצא בנפת חברון שבדרום יהודה ושומרון. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה האוכלוסייה 2,859 תושבים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית עמרה מזוהה עם בית עמר, כפר המוזכר בתעודה שהתגלתה בשנת 2009 במהלך בפעילות למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות. בתעודה מצוין כי היא נחתמה ב"שנת ארבע לחרבן בית ישראל". לדעת החוקרים, סגנון הכתב תואם למאה השנייה לספירה, ולכן יש לתארך את התעודה לשנה הרביעית לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, בשנת 140 לספירה בקירוב. מתעודה זו עולה שהישוב היהודי בדרום הר חברון שרד את המרד. בתעודה, שנחתמה בבית עמר, מכריזה אלמנה יהודייה שקיבלה את המגיע לה מנכסיו של בעלה המנוח. התעודה מזכירה שני כפרים נוספים בדרום הר חברון: אריסטובוליה וענב העליונה.[2][3][4][5]
באוגוסט 2010, נערך בכפר סקר ארכאולוגי, במהלכו נתגלתה מערכת תת-קרקעית מסועפת. במקום נמצאו חרסים וכלים התואמים את התקופה שבין המרד הגדול לבין מרד בר-כוכבא וסגנון אדריכלי התואם את שלהי ימי בית שני. בעקבות התעודה והממצא הארכאולוגי החוקרים העלו את הסברה שמדובר באחת ממערכות המסתור מימי מרד בר כוכבא.[3]
התקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר במקום בשנת 1863, ותיאר אותו כמקום חרב. הוא ציין שהחורבות התשתרעו על גבעה גדולה. בצדי הגבעה נחצבו בורות מים רבים, כמה מהם מכוסים באבנים שנועדו לעצור את הכניסה אליהם. מכל עבר אפשר היה לראות מחסנים תת-קרקעיים ישנים, שהיו שייכים לבתים שנהרסו. החורבות כוסו בשיחים. בנוסף במקום היו שרידים של שתי כנסיות הרוסות כמעט לחלוטין, שעדיין היו גלויים.
ב-1883, בסקר ארץ ישראל המערבית תואר המקום כ"אתר הרוס על גבעה, הדומה למאפיינים של חי'רבת עזיז. במקום נצפו בורות, קירות הרוסים, פירים של עמודים, ואבני משקוף".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ אסתר אשל, חנן אשל ועדה ירדני, "שטר מ'שנת ארבע לחורבן בית ישראל': עדות נדירה לגזרות הדת אחרי מרד בר כוכבא?", קתדרה, 132 (תמוז תשס"ט), עמ' 5‑24.
- ^ 1 2 Klein, E., and Raviv, D, 2012, “In the Footsteps of Ancient Documents and Inscriptions – Hiding Complexes in the Southern Hebron Hills”, in: M. Billig (ed.), Judea and Samaria Research Studies, Vol. 21, Ariel, pp. 89-105 [Hebrew].
- ^ משגב, חגי; Misgav, Haggai (2013). "Notes on the Beit 'Amar Document / הערות לתעודה מבית-עמר". Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה (148): 179–184. ISSN 0334-4657.
- ^ Bar-Asher, Moshe (2014-01-31). "24. On the Language of the Beit 'Amar Papyrus". Studies in Classical Hebrew (באנגלית). De Gruyter. doi:10.1515/9783110300390.395. ISBN 978-3-11-030039-0.
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
