בית הסנה
 | |
| מראה הבניין לפני השיפוץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל משרדים |
| מיקום | תל אביב יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1968–1970 (כשנתיים) |
| סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
| מידות | |
| קומות | 16 |
| קואורדינטות | 32°03′45″N 34°46′25″E / 32.0625°N 34.7736°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הסנה  | |
  | |
בית הסנה (היה ידועה גם בשמות "בית מנורה" ואחר כך "בית מנורה מבטחים"[1]) הוא בניין משרדים הממוקם בפינת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי בתל אביב.
הבניין בסגנון הברוטליסטי בתכנון משרד האדריכלים יסקי-אלכסנדרוני. המבנה, הכולל 13 קומות משרדים מעל שלוש קומות מסחר גבוהות וארבעה מרתפי חניה, היה אחד ממגדלי המשרדים הראשונים ברחוב אלנבי[2].
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל הוקם ביוזמת 3 קבוצות יזמים דרום אמריקניות. התכנון האדריכלי הראשוני הושפע מעבודותיו של האדריכל לה קורבוזיה, והתבטא בקומות מסד בקו גובה אחד עם בתי הרחוב הצמודים למגדל, קומה פתוחה מעליהן, ולאחריה מגדל המשרדים. אך לבסוף נבחרה תוכנית שבו המבנה הורכב משני מגדלים צמודים זה לזה סביב גרעין מרכזי, כאשר חלקו הצר פונה לרחוב אלנבי[2]. בניית המבנה החלה בשנת 1968 והוא הושלם בקיץ 1970[3][4].
שלד הבניין, העמודים והרצפות נבנו מבטון ואילו החזית צופתה בבטון גלוי מעורב בגרנוליט. חלקן הקדמי של קומות המסחר מעל חלונות הראווה הפונים לרחוב הייתה אטומה וכוסתה בגרנוליט. מעליה נבנו שורות של אלמנטים להצללה, זהים בכל ארבע החזיתות.
חברת הביטוח הסנה רכשה מחצית מהבעלות של הבניין ששימש את משרדיה החל מ-1973[5], וחברת המשביר המרכזי שכרה את קומות המסחר ומיקמה בו את בית הכלבו הגדול שלה. קומות נוספות שימשו את בנק הפועלים ואת חברת גמול השקעות[4].
במשך השנים התבלה המבנה ובשנים האחרונות הפך הבלאי גם לסכנה סביבתית כאשר גושי בטון ניתקו ממנו וצנחו לרחוב שמתחתיו. עיקר הבלאי ניכר בחזיתו המערבית של הבניין, החשופה לרוחות וללחות המלוחה מכיוון הים.
בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה כתוצאה מנפילת גוש בטון החליטו בעלי הבניין, חברת הביטוח מנורה ובנק הפועלים על שיפוץ המבנה[2].
בתחילת 2018 העבירה קבוצת מנורה מבטחים את עובדיה מן הבניין למגדל חדש שבנייתו הושלמה בסוף שנת 2017, בברחוב ז'בוטינסקי 23, במתחם בורסת היהלומים ברמת גן[6].
ביולי אותה שנה פורסם כי הבניין הושכר לרשת מלונות בראון לתקופה של 25 שנים[7]. בכוונתה של הרשת להסב אותו למלון בן 226 חדרים לאחר שיפוץ בעלות של 40 מיליון שקלים.
העיצוב מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת שיפוץ המבנה נוסרו הקורות הדקות שניצבו מול החלונות והעמודים שביניהם. קורות הבטון והחזיתות עברו חיפוי מחדש באמצעות הדבקה של פנלים מאלומיניום בצבע לבן בוהק. עם סיום השיפוץ, מקיפות חזיתות האלומיניום הלבן את גרעין הבניין האפור בהיר.
לדעת אדריכל השיפוץ אלי ברוסטובסקי השילוב של האלומיניום והצבע הלבן שהסתירו את הבטון החשוף, הפכו פופולרים בשנים האחרונות, וחידשו את ימי הבניין בעיצוב מודרני המתאים למאה ה-21.
התוכנית להריסת הבניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 2023 הוגשה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להריסת הבניין לשם הקמת מגדל בגובה 45 קומות ובו שטחי מסחר, משרדים ודירות.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי אלחייני, ברוטליזם תחת התקפה: למה אנחנו הורסים את הבטון החשוף, באתר Xnet, 20 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עירן פאר, הגביע של מנורה, באתר גלובס, 7 ביולי 2004
- ^ 1 2 3 קשת רוזנבלום, האם שיפוץ "בית הסנה" יגרום לו לאבד את אופיו, באתר הארץ, 14 בינואר 2014
- ^ הסנה עולה לגובה, מעריב, 4 בדצמבר 1968
- ^ 1 2 חברת "גמול" עוברת לבית "הסנה", דבר, 1 ביולי 1970
- ^ שלבים בהתפתחותה של "הסנה", על המשמר, 19 באפריל 1973
- ^ שירי דובר, מנורה מבטחים חוגגת וחונכת את משכנה החדש, באתר גלובס, 16 במאי 2018
- ^ רון שטיין, מלון בראון יוקם במקום משרדי מנורה מבטחים בת"א, באתר גלובס, 29 ביולי 2018
- ^ גיא נרדי, תוכנית להריסת בית מנורה בת"א והקמת מגדל של 45 קומות במקום, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2023
 |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
