בית החולים הירקון
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| מנכ"ל | שמעון בטיש |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | ספטמבר 1940 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 3 |
| מיטות | 90 |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | אחוזת בית, מנהלת שטחי האויב הכבושים |
| קואורדינטות | 32°05′35″N 34°47′15″E / 32.093138888889°N 34.787472222222°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית החולים הירקון  | |
  | |
בית החולים הירקון היה בית חולים ממשלתי קטן, שפעל בצפון תל אביב. הוא הוקם כבית חולים לשעת חירום בסוף 1940, והפך לבית חולים כללי בתחילת 1944. ביוני 1953 אוחד עם בית החולים תל-השומר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנייני בית החולים הוקמו ב-1937 על מגרש בשטח שבעה וחצי דונם, כיום במרובע הרחובות שטריקר, לואי מרשל, ברנדייס ויהודה המכבי,[1] מכספי עזבונו של אריך סלומון מדרום אפריקה, כבית עולים חדש שנועד להחליף את בית העולים הקיים ברחוב העלייה.[2]
כבית חולים רזרבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, בספטמבר 1940, נדרשה הקמת בית חולים רזרבי לשעת חירום.[3] המתקן אורגן תחילה בבית הספר "הכרמל" שהלימודים בו הושבתו,[4] ובדצמבר הועבר לבית העולים החדש.[5] בתחילת 1941 כלל בית החולים 135 מיטות, מהן 30 מיטות פעילות. מנהל בית החולים הרזרבי היה ד"ר מטולסקי.[6]
כבית חולים קבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על רקע מצוקת אשפוז קשה, דרשה עיריית תל אביב מממשלת המנדט לפתוח במקום בית חולים קבוע. אישור ממשרד המושבות בלונדון התקבל רק באוגוסט 1943.[7] בינואר 1944 נפתח בית החולים הירקון כבית חולים ממשלתי קבוע, ויועד לחולי המושבות.[8] תחילה כלל 80 מיטות בשתי מחלקות, פנימית וכירורגית, ובהמשך נוספה מחלקת ילדים ובה 10 מיטות.[9] מנהלו היה ד"ר שמעון בטיש, לימים מנכ"ל משרד הבריאות, והמנהל האדמיניסטרטיבי היה אליהו לרמן.[10]
במהלך מלחמת העצמאות עבר בית החולים מידי מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט לרשות מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, והוגדל כדי לאפשר קליטת פצועים.[11]
בבית החולים בוצעו מאות ניתוחי ברית מילה לעולים חדשים בוגרים. "לחדר כבר הגיעו שני המנתחים של ביה"ח, ד"ר טולצ'ינסקי וד"ר בן-טובים. זהו אחד ממאות הניתוחים הבלתי רגילים המבוצעים בבית חולים זה, מאז הקמת המדינה, כאשר נערים בני גילים שונים, ילדי פליטים ושרידי השואה, שנולדו בבונקרים, ביערות העד ברוסיה הצפונית, במקומות סתר בין נוצרים, מוכנסים עתה בבריתו של אברהם אבינו כדי להיות בישראל יהודים כדת וכדין".[12]
ליד בית החולים פעל בית ספר לאחיות. בית הספר המשיך את פעילותו בתקופת מלחמת העצמאות, וב-1951 העניק תעודות לבוגרות של תשעה בתי ספר ממשלתיים לאחיות, שנסגרו בתקופת המעבר.[13]
סגירת בית החולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1953 הועבר בית החולים הצבאי בתל-השומר לרשות משרד הבריאות, והוחלט למזג לתוכו את בית החולים הירקון ואת בית החולים הממשלתי בפרדס כ"ץ (לשעבר, בית החולים למחלות מידבקות).[14]
בנייני בית החולים הועברו לוועד למען החייל, שקיים בהם אכסניה לחיילים. חלקו הצפוני של השטח הופרד, והוקם בו בית הספר תיכון עירוני י"א. ב-1981 החל לפעול במקום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. הבניין ששימש את הקונסרבטוריון נהרס ב-2008, ובמקומו נבנה בניין חדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי .אלון, נא להכיר: בית חולים הירקון ההיסטורי , באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בנובמבר 2016
- קלאוזנר, ל. מפת תל אביב יפו[15]בהוצאת סטימצקי, 1952 בערך, עם סימון מיקום ב"ח ירקון.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לתוכנית חלוקת הקרקע, ראה דני רכט, שכונת פועלים הצפון, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ בית עולים חדש ליד נמל תל-אביב, דבר, 10 בדצמבר 1937
בנמל תל-אביב: בית העולים החדש, דבר, 3 במאי 1938 - ^ ארגון העזרה הרפואית בארץ בשעת חירום זו, דבר, 12 בספטמבר 1940
- ^ מי יגן על בית הספר הכללי בת"א?, דבר, 15 באוקטובר 1940
במועצת עירית תל אביב: שינויים בתקציב ההתגוננות; מדוע לא נפתחו בתי הספר "הכרמל" וחשמונאים?, דבר, 28 באוקטובר 1940 - ^ תל אביב: בית החולים הרזרבי לבית העולים, דבר, 18 בדצמבר 1940
- ^ הוספיטליזציה לשעת חירום בתל-אביב, דבר, 2 בפברואר 1941
- ^ בישיבת מועצת עירית תל-אביב: מיניסטר המושבות עוד לא החליט..., דבר, 8 ביולי 1943
כ. ירימי, שאלה לסיעת הפועלים בעירית תל אביב, משמר, 31 באוגוסט 1943 - ^ אנשים מתים בגלל חוסר מקום בבתי-חולים בת"א - השבוע ייפתח בית החולים "הירקון", דבר, 25 בינואר 1944
- ^ מחלקה ליולדות תפתח בביה"ח הממשלתי למושבות בתל-אביב, משמר, 25 באפריל 1944
- ^ ישעיהו אביעם, אנשים בחדשות - ישראלי מסייע לבריאות ליבריה, מעריב, 12 ביוני 1961
- ^ מיליון לא"י מעל התקציב לקיום שירותי הבריאות, על המשמר, 19 באפריל 1948
מפעולות מחלקת הבריאות של הועד הלאומי, דבר, 13 במאי 1948 - ^ גרשון הל, "זה הבחורצ'יק גדול יהיה", הבוקר, 31 במאי 1953, עמ' 2
- ^ מחזור ראשון לבית ספר לאחיות של המדינה, דבר, 12 בספטמבר 1951
- ^ בי"ח של אלף מיטות בתל השומר עובר לרשות המדינה, מעריב, 8 באפריל 1953
בית החולים "תל השומר" הועבר למשרד הבריאות, דבר, 21 באוגוסט 1953 - ^ (מפה זמינה לצפיה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
