ביצית

שיוך	תא רבייה, oocyte
תיאור ב	האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947)
מזהים
FMA	67343
קוד MeSH	A05.360.490.690
מזהה MeSH	D010063
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0029974

ביצית או תא ביצה היא תא רבייה (גמטה) המתפתח אצל נקבות של יצורים רב-תאיים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית).

הביציות מתפתחות בשחלה, ולעיתים קרובות מאוחסנות בה למשך זמן מסוים. מהיותה תא רבייה, במהלך התפתחות הביצית היא הפלואידית, כלומר, מכילה מחצית ממספר הכרומוזומים בתא סומטי, אך גם בעלת שלב התפתחותי דיפלואידי. ביציות הן תאים גדולים^[א] יותר מתא זרע. בניגוד לתא הזרע, הנושא מטען גנטי בלבד, ביציות מכילות חומרים מזינים ואברונים רבים ההכרחיים לקיום תא הזיגוטה, המתקבל בהפריה, כלומר על ידי התמזגות מוצלחת של ביצית ותא זרע.

היווצרות ביציות אצל בעלי חיים מתחילה בתא נבט דיפלואידי, בתהליך הנקרא אוֹאוֹגנזה (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). אואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלזמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלזמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. בשלב זה, התהליך מוקפא עד לחדירת תא הזרע לתא הביצית ויצירת הזיגוטה. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלזמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלזמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר, המכיל כעת גם את המידע התורשתי מתא הזרע, מקבל את רוב הציטופלזמה ומתפתח לביצית.

בסוף מיוזה II, נותר תא הפלואידי אחד המשמש כגמטה. היתר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים "כלי קיבול" לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלזמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הללו מתנוונים.

לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה זכרי – תא זרע בבעלי חיים, וגרגר אבקה בצמחים – היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כהפריה. תא הרבייה הזכרי תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא דיפלואידי, בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים שמתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש – הצאצא.

בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא ביוץ.

ההפריה נעשית עם חדירת תא זרע (לרוב בודד) אל הביצית. בתהליך הפריה טבעי תאי הזרע נכנסים אל גוף האישה דרך הנרתיק, שאליו הם מגיעים בעת השפיכה, יחד עם נוזל הזרע. משם תאי הזרע שוחים אל עבר הרחם והחצוצרה, שם אמורה להיות הביצית לאחר הביוץ. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה מבחן כוח אמיתי. מאות מיליוני תאי זרע מתים כבר בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל הסביבה החומצית הקיימת ברירית הנרתיק. בנוסף, ריר צוואר הרחם פועל כמסנן כך שרק מספר מאות בודדים של תאי זרע יגיעו אל החצוצרה. שם הם יכולים לשרוד במשך יום-יומיים. לאחר חדירת תא זרע אחד אל הביצית מופעלת התגובה הקורטיקלית, המונעת מתאי זרע נוספים לחדור לביצית.

• ביצית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ביצית, דף שער בספרייה הלאומית