בוב פרי
 | |
| לידה |
31 במאי 1937 סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 2021 (בגיל 84) אנאפוליס, מרילנד, ארצות הברית |
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.03 מטרים |
| מספר | 12, 16, 20 |
| מכללה | אוניברסיטת סנט לואיס |
| דראפט |
בחירה טריטוריאלית, 1959 סנט לואיס הוקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1959–1960 1960–1964 1964–1969 |
סנט לואיס הוקס דטרויט פיסטונס בולטימור בולטס |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 1973–1990 | וושינגטון בולטס |
| הישגים כג'נרל מנג'ר | |
|
זכייה באליפות ה-NBA (1978) 2 זכיות בפרס מנהל השנה ב-NBA (1979, 1982) | |
  | |
רוברט דין "בוב" פרי (באנגלית: Robert Dean "Bob" Ferry; 31 במאי 1937 – 27 באוקטובר 2021[1]) היה כדורסלן אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1959–1969. לאורך התקופה רשם ממוצעים כוללים של 9.1 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[2] בין השנים 1973–1990 שימש כג'נרל מנג'ר של קבוצת וושינגטון בולטס, ובתפקידו זכה פעמיים בפרס מנהל השנה ב-NBA (1979 ו-1982). בעונת 1977/1978 זכה עם הבולטס באליפות ה-NBA.
אביו של כדורסלן העבר דני פרי.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרי נולד וגדל בעיר סנט לואיס שבמיזורי, ובין השנים 1955–1959 למד באוניברסיטת סנט לואיס. בתקופתו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה – "סנט לואיס ביליקנס" – שיחק תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל אדי היקי. בעונתו השלישית והאחרונה, 1958/1959, הצטיין עם ממוצעים של 22.2 נקודות ו-11.7 ריבאונדים למשחק.[3]
בדראפט ה-NBA 1959 נבחר פרי על ידי קבוצת סנט לואיס הוקס, בתור בחירה טריטוריאלית.[4] בעונתו היחידה עם ההוקס העפילה הקבוצה למעמד גמר ה-NBA, בו הפסידה מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4.
לקראת עונת 1960/1961 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס. לאורך 4 עונותיו בדטרויט העמיד ממוצעים של 12.3 נקודות ו-6.3 ריבאונדים למשחק.
ביוני 1964 הועבר יחד עם ביילי האוול, וולי ג'ונס, דון אול ולס האנטר בטרייד לבולטימור בולטס, תמורת טרי דיסינג'ר, דון קוג'יס ורוד ת'ורן. ב-5 עונותיו בקבוצה שימש כשחקן ספסל, ותרם 6.0 נקודות ו-4.4 ריבאונדים בממוצע למשחק.
קריירת ניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1973, לאחר 4 שנים כעוזר מאמן תחת ג'ין שו, מונה פרי לג'נרל מנג'ר של וושינגטון בולטס. בעונת 1977/1978 זכתה הקבוצה באליפות ה-NBA היחידה בתולדותיה, לאחר שגברה בסדרת הגמר על סיאטל סופרסוניקס, בתוצאה 4–3. מאמן הקבוצה באותה עונה היה דיק מוטה, אותו מינה פרי בשנת 1976, ושחקניה המובילים היו וס אנסלד, אלווין הייז ובוב דאנדרידג'. פרי עצמו זכה בפרס מנהל השנה ב-NBA בעונת 1978/1979, בה העפילו הבולטס בשנית לגמר ה-NBA, וכן בעונת 1981/1982 אותה סיימה הקבוצה במקום החמישי במזרח, חרף עזיבתם של אנסלד והייז.
בין פעולותיו הבולטות בקבוצה, ניתן למנות את צירופם של השחקנים דייב בינג (1975), בוב דאנדרידג' (1977), גאס ויליאמס (1984), מוזס מלון (1986) וברנרד קינג (1987), וכן את בחירתם בדראפט של השחקנים מיץ' קופצ'אק (בחירה 13 ב-1976), גרג באלרד (בחירה רביעית ב-1977), ג'ף רולנד (בחירה 25 ב-1980), ג'ף מלון (בחירה עשירית ב-1983), מאנוט בול (בחירה 31 ב-1985) ומאגסי בוגס (בחירה 12 ב-1987).[5]
נפטר ב-27 באוקטובר 2021.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Former Bullets General Manager Bob Ferry passes away, www.msn.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק של פרי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של פרי, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1959, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הפעולות של פרי כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com
| מנהל השנה ב-NBA | |
|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
