בוב לניר
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1948 באפלו שבניו יורק |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 2022 (בגיל 73)  |
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.08 מטר |
| מספר | 16 |
| מכללה | אוניברסיטת סנט בונבנטור |
| דראפט |
בחירה מספר 1, 1970 דטרויט פיסטונס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן (1992) |
| קבוצות כשחקן | |
|
1970–1980 1980–1984 |
דטרויט פיסטונס מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
|
8 הופעות במשחק האולסטאר (1972–75, 1977–79, 1982) MVP של משחק האולסטאר (1974) חמישיית הרוקיז של העונה (1971) גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי (1978) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1995 | גולדן סטייט ווריורס |
  | |
רוברט ג'רי "בוב" לניר הבן (באנגלית: .Robert Jerry "Bob" Lanier, Jr; 10 בספטמבר 1948 – 10 במאי 2022) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בדטרויט פיסטונס ומילווקי באקס מליגת ה-NBA, והיה חבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 1992.
מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לניר נולד בבאפלו שבניו יורק בשנת 1948. לאחר לימודי התיכון בבאפלו, בחר לניר להמשיך את לימודיו באוניברסיטת סנט בונבנטור; מוסד קתולי-פרנציסקני פרטי. בשנת 1970 הוביל לניר את קבוצתו עד שלב חצי גמר אליפות המכללות, אך נפצע במשחק חצי הגמר ונאלץ להחמיץ את משחק הגמר בו הפסידה סנט בונבנטור לאוניברסיטת ג'קסונוויל של ארטיס גילמור.
קריירה ב-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]דטרויט פיסטונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לניר נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA של שנת 1970. כבר בעונת הרוקי שלו הפגין לניר יכולת טובה כשקלע 15.6 נקודות והוריד 8.1 ריבאונדים בממוצע למשחק,[1] ונבחר בסיום העונה לחמישיית הרוקיז של העונה.[2] יחד עם דייב בינג, הפך לניר את דטרויט פיסטונס לאחת הקבוצות המלהיבות ב-NBA, ואף הוביל אותה בממוצע נקודות וריבאונדים למשחק בכל אחת מ-9 עונותיו הבאות בקבוצה, אך היכולת הגבוהה לא תורגמה להישגים קבוצתיים והקבוצה לא עברה את הסיבוב השני בפלייאוף בתקופה זו.[3] במהלך עשר עונותיו בדטרויט העמיד לניר ממוצעים של 22.7 נקודות ו-11.8 ריבאונדים למשחק.[1]
מילווקי באקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בפברואר 1980 נשלח לניר בטרייד למילווקי באקס בתמורה לקנט בנסון ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 1980.[1] הבאקס הגיעו לפלייאוף בכל אחת בחמש עונותיו של לניר בקבוצה, אך לא צלחו את שלב חצי הגמר באף אחת מהעונות.[4] בתקופתו של לניר במילווקי באקס יכולתו נחלשה, וכך גם ממוצעיו – 13.5 נקודות ו-5.9 ריבאונד למשחק.[1]
ב-14 עונותיו ב-NBA העמיד לניר ממוצעים של 20.1 נקודות ו-10.1 ריבאונדים. לניר נבחר לשחק במשחק האולסטאר 8 פעמים לאורך הקריירה ואף זכה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר בשנת 1974.[5]
מורשת וקריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לניר הוצג כחבר היכל התהילה של הכדורסל בשנת 1992, כ-8 שנים לאחר פרישתו ממשחק פעיל.[5] גופייתו של לניר עם המספר 16 תלויה על תקרת האולם של הדטרויט פיסטונס והמילווקי באקס. באמצע עונת 1994/1995 מונה לניר למחליפו של דון נלסון כמאמן הגולדן סטייט ווריורס, כשהקבוצה מעמידה מאזן ניצחונות שלילי של 12–25 בתקופתו כמאמן הקבוצה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA | |
|---|---|
|
| בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
|---|---|
|
| פרס האזרחות על שם ג'יי. וולטר קנדי | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
