ארמייה לוּדוֹבה (פולנית: Armia Ludowa, "צבא העם") היה ארגון מחתרתי צבאי קומוניסטי שלקח חלק בתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה. בתחילת פעולתו נקרא הארגון "גוורדיה לודובה" (משמר העם).

הגוורדיה לודובה (Gwardia Ludowa) הוקמה על ידי מפלגת הפועלים הפולנית (PPR) ב־6 בינואר 1942. משימתה העיקרית הייתה להילחם כנגד גרמניה באמצעים של לוחמת פרטיזנים, חבלה, ופעולות תגמול. בנוסף לכך הייתה הגוורדיה לודובה קשורה לשירותי המודיעין של ברית המועצות.

במאי 1942 החלה הגוורדיה לודובה לוחמת באזור פיוטרקוב וראדום. בסוף שנה זו הייתה כבר הגוורדיה לודובה פעילה בכל שטחי הכיבוש הגרמני, ומחולקת לשבעה מחוזות: ורשה, לובלין, קילצה–ראדום, קרקוב, לודז', שלזיה ולבוב.

פעילות הגוורדיה לודובה בלבוב מעולם לא צלחה, ובשנת 1943 פורק מחוז לבוב של הגוורדיה, ואת מקומה בהתנגדות לגרמנים מלאו הפרטיזנים הרוסים.

הגוורדיה לודובה הייתה תחת פיקודו הישיר של ראש ה־PPR. יחידותיה חולקו ליחידות שעסקו בלוחמת פרטיזנים, ויחידות של "חיל מצב" ששהו בערים, ויצאו לפעולות מהירות מהן היו שבים לבתיהם. בסוף שנת 1943 היו בארגון בין 10,000 ל־20,000 חברים. רוב פעולות הגוורדיה בשלב זה היו פעולות חבלה, ובמיוחד חבלה בפסי רכבת. לעיתים היו אנשי הגוורדיה נלחמים כנגד אנשי הארמייה קריובה והנ.ס.ז'.

בניגוד לאנשי הארמייה קריובה שראו את תפקידם כהכנת התקוממות גדולה כרקע לתפיסת השלטון בידי הממשלה הפולנית הגולה, קראו אנשי הגוורדיה לודובה למלחמה בגרמנים בכל עת ובכל מקום. בין פעולותיהם היו שוד בנקים גרמנים, והתנקשות בקצינים גרמנים במרכזי הערים.

ביולי 1944 הוקם בלובלין, אשר נכבשה על ידי הצבא האדום, ועד בשם "קריובה רדה נרודובה" (המועצה הלאומית של הארץ - KRN), שהתיימר להוות ממשלה קומוניסטית המתחרה בסמכות הממשלה הפולנית הגולה אשר ישבה בלונדון.

כשם שהממשלה הפולנית בלונדון הפעילה צבא סדיר ("צבא אנדרס", בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס), וכן ארגון מחתרת פעיל בפולין עצמה (הארמייה קריובה), כך התיימרה ממשלת לובלין להפעיל צבא סדיר (אשר היה קיים מאז מרץ 1943 וכונה "איחוד הפטריוטים הפולנים") וארגון מחתרת פעיל על אדמת פולין. כהכנה לכך הוכרז ב־1 בינואר 1944 כי ה"גוורדיה לודובה" מוחלפת ב"ארמייה לודובה". מטרת ה-KRN הייתה ליצור ארגון גג שיאחד אל מסגרתו מספר ארגוני שמאל שפעלו בשטח. בתוך זמן מה מנו אנשי הארמייה לודובה כ־34,000 חברים. חלקם אנשי הגוורדיה לודובה, חלקם פרטיזנים שפעלו ביערות והצטרפו למסגרת החדשה שהוקמה, וחלקם התגייסו ישירות אל הארגון החדש. מפקד הארמייה היה הגנרל רולה ז'ימיארסקי וראש המטה היה פרנצישק יוזביאק.

במהלך פעילותה ביצעה הארמייה לודובה כ־1,500 פעולות צבאיות מסוגים שונים. שבעה חודשים לאחר הקמתה, ב־21 ביולי 1944, אוחדה הארמייה לודובה עם הצבא הפולני שפעל לצד הצבא האדום, והמסגרת המאוחדת נקראה "לודובה וויסקו פולסקי" (Ludowe Wojsko Polskie) צבא העם הפולני. עד לסיום המלחמה, פעלו בשורות הצבא הפולני המאוחד כחצי מיליון אנשים.

אנשי הארמייה לודובה קיימו קשרים טובים עם האוכלוסייה היהודית, וקיבלו ברצון יהודים לשורותיהם. ידועה יחידת הפרטיזנים של יחיאל גרינשפן, אשר הצטרפה אל אנשי ה־AL ומפקדה קיבל דרגת קפיטן. מאות חיילים יהודים לחמו בשורותיה.

אנשי הארמייה לודובה סייעו לארגון היהודי הלוחם במהלך מרד גטו ורשה באספקת נשק ובפעולות כנגד הגרמנים שנשלחו לדכא את המרד. בפעולות אלו שובשו קווי התחבורה של הגרמנים אל הגטו. במהלך המרד סייעו אנשי הארגון בהברחת יהודים מתוך הגטו אל מקומות מסתור בערים.

במהלך מרד ורשה פעלו יחידות הארגון היהודי הלוחם אשר נותרו בחיים, כפלוגה במסגרת ה"ארמייה לודובה" אשר הצטרפה ללחימה.

תמיכה דומה הגיש הארגון גם ללוחמי המחתרות היהודיות במהלך מרד גטו קרקוב.

מדיה וקבצים בנושא ארמייה לודובה בוויקישיתוף