אצטרובל הוא המשך של ענף היוצר מנבגים בחיק העלים. האצטרובל משמש כמערכת ההתרבות של הצמחים ממערכת המחטנאים. הוא מאפיין בולט יותר של המערכה מאשר העלים המחטיים, שאינם קיימים בכל המינים, ועל כן לעיתים מתרגמים את שם המערכה לאצטרובלניים.

מבנה האצטרובל של האורן מהווה דוגמה למציאת סדרת פיבונאצ'י בטבע - מספר הקשקשים הולך וגדל משורה לשורה על פי סדרה זו.

האצטרובל מתאפיין ביכולת להיפתח במזג אוויר חם ויבש ולהיסגר בתנאים לחים וקרים, תכונה המסייעת להתרבות העץ. לא ידוע בוודאות על הסיבות לכך אולם ישנן מספר השערות כמו הצורך בהאבקה יעילה, שבה גרגירי האבקה מתפזרים באוויר להאביק את השחלות של האצטרובל הנקבי, והיכולת להפיץ זרעים למרחקים רבים בתנאי חום ויובש, תהליך שמקטין תחרות על משאבים בין עצים הגדלים בקרבה זה לזה. אפשרות אחרת לפתיחת קשקשי האצטרובל בתנאי חום ויובש קיצוניים, כגון אלו הנוצרים בשריפות יער, מאפשרת ליער להתחדש לאחר שריפה. המנגנון הפיזיולוגי המאפשר את פתיחת וסגירת האצטרובל מבוסס על תכונות החומר העצי, תאית (צלולוזה), הנוטה להתנפח כשהוא נרטב או בסביבה של לחות גבוהה. המבנה המיוחד של קשקשי האצטרובל, עם חלק תחתון עשיר בתאית לעומת חלק עליון חלול, מאפשר לקשקשים להתנועע ולהשיג את תוצאת הפתיחה או הסגירה הרצויה. ^[1]

האצטרובלים מתחלקים לשני זוויגים, השונים במראם זה מזה:

• האצטרובלים הבולטים הם החלק הנקבי, ומכילים את זרעי הצמחים (הנקראים צנוברים כאשר מדובר באצטרובל האורן).
• האצטרובלים הקטנים ולא מעוצים הם לרוב הזכריים, ומכילים את האבקנים.

האצטרובלים הנקביים שונים ממין למין, אך לכל המחטנאים אצטרובלים זכריים דומים: סביב ציר מרכזי מתפתחים קשקשים המחביאים שקי אבקה. בעת פתיחת הקשקשים האצטרובל ייצבע בגוון צהוב. האצטרובלים הנקביים גם בנויים סביב ציר מרכזי, לרוב בצורה גלילית או חרוטית, עם שחלות פוריות תחת הקשקשים. לאחר פתיחת הקשקשים והאבקה, מתפתחים תחת הקשקשים הזרעים.

קיימים מינים בהם האצטרובל הנקבי פתוח קשקשים (אורן, אשוח) ואחרים בהם האצטרובל סגור וקשקשיו מאוחים, והשחלות צמודות לקשקש (ברוש). יוצאי דופן הם סוגי משפחת הפודוקרפיים (Podocarpaceae), שאצטרובליהם דומים לענבות וצבעם אדום.

בטורקיה ואזור הקווקז נהוג לבשל את האצטרובלים לצורך הכנת סוכר או ריבות.

האצטרובלים קשורים לרעיונות כמו עץ החיים או הרצף המושלם שבסדרת פיבונאצ'י (אותו ניתן למצוא באצטרובלים). אולם במיוחד נקשר האצטרובל, לאורך המאות, לנושא של הארה רוחנית, בגלל הדמיון שלו לבלוטת האצטרובל (Pineal Gland), השוכנת עמוק בתוככי המוח, ממש במרכזו, ואורכה בין חמישה לתשעה מילימטרים.

ערך מורחב – צנובר

צנובר הוא זרע אכיל של עץ האורן. באצטרובל, הצנובר מכוסה בקליפה קשה. החלק האכיל אינו פרי מבחינה בוטנית אלא זרע (לא אוכלים את הציפה). לצנוברים מקולפים חיי מדף ארוכים אם הם נשמרים בקירור וביובש. צנוברים בקליפתם (או צנוברים מקולפים בתנאי רטיבות) מתעפשים תוך שבועות ספורים. יש כ-20 מיני אורנים שזרעיהם גדולים דיים להצדיק איסוף למזון. שמם הירושלמי של הצנוברים הוא פיניונס (מספרדית: piñones). ניתן להפיק מצנוברים גם שמן המוערך בשל הארומה האגוזית-עדינה שלו ובשל סגולות רפואיות המיוחסות לו כמדכא תיאבון וכנוגד חמצון.

• אבי סאייג, איך לגרום לאצטרובל להיפתח ולהיסגר?, במדור "ניסויי מדע בבית" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 13 מאי 2014