בפסיכולוגיה חברתית, אפקט ההילה מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם, חברה, מדינה, מותג או מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד.

אפקט ההילה הוא דוגמה להטיה קוגניטיבית – אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. האפקט נובע מהנטייה האנושית הטבעית להעדיף תיאור קוהרנטי ופשוט של המציאות על פני תיאור מסובך יותר אך מדויק. כדי שייצוג זה של המציאות יהיה פשוט ככל הניתן, המוח האנושי יעדיף לקבל תיאורים של אנשים שמוצגים כבעלי תכונות חיוביות בלבד או שליליות בלבד.^[1]

המונח נטבע על ידי אדוארד לי תורנדייק. דוגמה פשוטה לאפקט ההילה היא אדם שמבחין בתמונה שאדם בה הוא נאה, מטופח ולבוש כראוי, ואז מניח, באמצעות היקש מנטלי, שהאדם בתמונה הוא אדם טוב על פי כללי התפיסה החברתית שלו.^[2][3][4] טעות קבועה זו בשיפוט משקפת את ההעדפות, הדעות הקדומות, האידאולוגיה, השאיפות והתפיסה החברתית של האדם.^[4][5][6][7]

לאפקט ההילה ישנן מספר השפעות על האופן שבו נתפס העובד במקום העבודה. הערכות חיוביות ומשובים על אופן העבודה של עובד מושפעים לרוב על ידי אפקט ההילה, שהוא הטיה שכיחה. עובד או מועמד חדש במקום עבודה יכול להיות בעל תכונות מגוונות, אך עלול להיתפס בעיני מעסיק או מראיין על-פי תכונה אחת, שאינה בהכרח מייצגת. אפקט ההילה יכול לבוא לידי ביטוי עבור מועמד בראיון עבודה, אם יצטייר בעיניו של המראיין כי המועמד אינו נעים או אטרקטיבי, ישנו סיכוי גבוה כי המראיין ישליך זאת על כישוריו, דירוג המועמד יושפע מכך בהתאם. בעיני המעסיק, יכולות וביצועים גבוהים יהוו משקל נמוך יותר, בעקבות מוטיבציה ירודה או גישה שלילית של העובד כלפי הארגון.^[8]

לאפקט ההילה ישנה השפעה על גובה ההכנסה. על פי מחקר של מאט פראט (Matt Parrett), מלצרים אטרקטיביים מרוויחים בממוצע שנתי יותר מעמיתיהם הפחות אטרקטיביים.^[9][8]

אפקט ההילה בספורט מתייחס לאופן שבו הצלחה או כישלון ספורטיבי של קבוצה משפיעים על האופן שבו אוהדים תופסים היבטים אחרים של הספורט, ושל חייהם האישיים.^[10]

אפקט ההילה בא לידי ביטוי בספורט בתחומים רבים, לדוגמה:

הערכות אוהדים: אוהדים שנאמנים למועדון ספורט מסוים נוטים להעריך באופן חיובי תכונות שונות של הקבוצה, כמו יכולת המאמן או העיצוב של חולצות הקבוצה, למרות שהערכות אלה עשויות להיות לא אובייקטיביות ומשקפות את אהבתם הכללית לקבוצה. לדוגמה, אוהדים של קבוצה מצליחה ייטו להאמין שהנהלת המועדון פועלת בצורה טובה יותר.^[10]

השפעה על מותגים וספונסרים: אוהדים עשויים לפתח יחס חיובי יותר למותגים שתומכים בקבוצות האהובות עליהם (אפקט ההילה החיובית). מנגד, אוהדים של הקבוצה היריבה עשויים לפתח יחס שלילי לאותם מותגים (אפקט ההילה השלילי).^[10]

• במחקר פסיכולוגי מוקדם של אדוארד תורנדייק התגלה כי קיים מתאם צולב בין כל התכונות החיוביות והשליליות שייחסו חיילים למפקדיהם.
• דוגמה נוספת לאפקט ההילה ניתן לראות בהנחה שאדם המרכיב משקפיים הוא חכם יותר משהיה אותו אדם עצמו נתפש לולא הרכיב משקפיים.
• בניסוי שערך הפסיכולוג סולומון אש בשנת 1946 ניתנה לקבוצת אנשים רשימה של 6 תכונות שיש לאדם מסוים, כשהתכונות הראשונות היו חיוביות יותר מהאחרונות. לקבוצה נוספת של אנשים ניתנה אותה רשימת תכונות אך בסדר הפוך – כשהפעם התכונות השליליות היו בתחילתה והחיוביות בסופה. בניסוי נמצא כי האנשים מהקבוצה הראשונה נטו להעריך את אותו האדם באופן חיובי יותר מהאנשים בקבוצה השנייה. בכך, ניתן לראות שהאנשים בשתי הקבוצות נתנו משקל רב יותר לתכונות שהובאו לידיעתם מוקדם יותר.^[11]

אפקט ההילה ההפוך מתרחש כאשר הערכות חיוביות של אדם גורמות לתוצאות שליליות. ניתן לראות את השפעות אפקט ההילה ההפוך במחקר מעקב שכלל משתתפים גברים ונשים, והראה שנשים אטרקטיביות נתפסות לעיתים קרובות כמלאות יוהרה וכבעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר. איגלי ועמיתיו מצאו גם שאנשים אטרקטיביים יותר, משני המינים, נתפסים לעיתים קרובות כמלאי יוהרה ואגואיזם.^[12]

אפקט ההילה ההפוך בא לידי ביטוי גם בהערכות שליליות של פושעים שמנצלים את האטרקטיביות שלהם לטובתם,^[13] ונטייה להעריך חיבור פילוסופי נמוך יותר כאשר הוא נכתב על ידי אישה צעירה בהשוואה לגבר מבוגר.^[13][14]

• אשמה בגלל קרבה
• כבוד בגלל קרבה

• דניאל כהנמן, לחשוב מהר, לחשוב לאט, הוצאות מטר וכנרת, 2011.^{[דרושה הבהרה]}

• Halo Effect - אפקט ההילה, אתר בטיפולנט.
• טלי פרידמן, ‏אפקט ההילה, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2000
• דניאל דותן, 5 סוגים של הטיות וכיצד הן משפיעות על הגיוס, אתר HRus, 8 בפברואר 2017