אסכולת הדנובה (בגרמנית: Donauschule או: Donaustil) הוא הכינוי לסגנון יצירתם האמנותית של מספר ציירים מתחילת המאה ה-16 אשר התרכזו באזור בואריה, צפון אוסטריה ולאורך נהר הדנובה. עבודתם של הציירים הללו הייתה בעלת סגנון אמנותי משותף הנחשב כחוליה מקשרת בין סגנון התקופה הגותית המאוחרת והרנסאנס. הם נחשבים גם בין הראשונים לאמץ את סגנון נופי עולם.

המונח "אסכולת הדנובה" נטבע לראשונה בשנת 1892 על ידי היסטוריון האמנות תיאודור פון פרימל (Theodor von Frimmel) בסקירה ביקורתית שהעביר על הדיסרטציה של ההיסטוריון ומבקר האמנות מקס יקוב פרידלנדר (Max Jakob Friedländer), אודות יצירתו של הצייר אלברכט אלטדורפר. פרימל ראה בציורי הנוף של אזור הדנובה, חלק מופרד ומובחן של האמנות הגרמנית ובעיקר בעבודתו של אלטדורפר עצמו. בשנים הבאות התרחב השימוש במונח לתיאור היצירה האומנותית המובחנת של ציורי הטבע הנוף אך בשנת 1922 קרא פרידלנדר לקביעת מונח פחות עמום.

הסגנון האמנותי של אסכולת הדנובה התאפיין בחידוש הבלתי מוכר עד אז של יצירת תחושה טבעית ושילוב של הצופה בו. הוא צומח במקביל לציירי נופי בארצות השפלה, כמו יואכים פטיניר, שנחשב למייסד הסגנון ״נופי עולם.״ הנוף והטבע בציורים מקבל חיים בלתי תלויים משלו, והופך למרכזה ומהותה של היצירה האמנותית. לעיתים קרובות נוצרת בצופה תחושת ההשתלבות של עצמו בתוך נוף הניחן באור טבעי משלו. השמיים בתמונות מכוסים בדרך כלל בעננים כהים היוצרים תחושה קודרת, ובחלק מן התמונות משולבות סצינות של אירועים מתוך הסיפורים בכתבי הקודש. הנופים כשלעצמם בדרך כלל ללא דמויות, ומציגים את יערות הדנובה העליונה. את מקומה של דמות חזיתית תופס לעיתים קרובות עץ בודד, נוסחה שהמציא אלברכט אלטדורפר, ומשמש, בעיקר בציורים והדפסים, מאת וולף הובר ואוגוסטין הירשפוגל. עבודות חדשניות אחרות הראו תצוגות מקרוב של יער צפוף כמעט ללא נוף מרוחק או אפילו ללא שמיים, אך רבים מהנופים הם פנורמיים בגרסה של הסגנון ההולנדי, והנהר המתפתל מחוץ לטווח הראייה מחליף בדרך כלל את הים התופס את האופק ביצירות הולנדיות רבות. הנופים המצוירים של אלטדורפר הם בדרך כלל אנכיים.

אסכולת הדנובה משתמשת בציורי הטבע והנוף כאמצעים אומנותיים סימבוליים. מבקרי אומנות מודרניים מוצאים בה מאפיינים של האקספרסיוניזם תוך שימוש במונחים שנכנסו לשימוש גם בשפה יומיומית כגון "אייקון נוף", "אווירה כפרית" וכדומה.

בין האמנים המזוהים ביותר עם סגנון אסכולת הדנובה נמנים: אלברכט אלטדורפר, לוקאס קראנאך האב, וולף הובר, קריסטוף שווארץ, אוגוסטין הירשפוגל.

• The Grove Dictionary of Art: From renaissance to impressionism : styles and movements in western art 1400-1900 Jane Turner

St. Martin's Press, 2000 - Art - 377 pages

מדיה וקבצים בנושא אסכולת הדנובה בוויקישיתוף

• אסכולת הדנובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)