אנתלפיית התהוות סטנדרטית (standard enthalpy of formation, מסומנת ^°ΔH_f) היא שינוי האנתלפיה במהלך יצירת מול אחד של חומר מהיסודות המרכיבים אותו במצבם הסטנדרטי. אנתלפיית היצירה מחושבת עבור תגובת היצירה בלחץ של 10⁵ פסקל (כלומר 1 בר). עד לשנת 1982 חושבה אנתלפיית היצירה הסטנדרטית עבור לחץ של אטמוספירה אחת. מבטאים לרוב את אנתלפיית היצירה הסטנדרטית ביחידות של קילוג'ול (1,000 ג'ול) למול.

• עבור גז: המצב בהנחה של קיום משוואת הגז האידיאלי בלחץ של 1bar
• עבור מומס: תמיסה אידיאלית בריכוז 1 מולר
• עבור נוזל או מוצק: נוזל או מוצק טהורים בלחץ 1bar
• עבור יסוד: המצב היציב ביותר בלחץ של 1bar ^[1] למשל עבור חמצן המצב הסטנדרטי הוא O₂ ולא אוזון (O₃) ועבור פחמן המצב הסטנדרטי הוא גרפיט. אנתלפיית ההתהוות של יסוד במצב סטנדרטי שווה ל 0.

למשל אנתלפיית ההתהוות הסטנדרטית של פחמן דו-חמצני תהיה אנתלפיית התגובה הבאה המבוצעת בלחץ של 1bar

${\displaystyle C_{(graphite,s)}+O_{2(g)}\rightarrow CO_{2(g)))$

ניתן להשתמש באנתלפיות היצירה הסטנדרטיות של המגיבים והתוצרים לחישוב אנתלפיה של תגובה כלשהי. לפי חוק הס ניתן לפרק את התגובה לתגובות פירוק של המגיבים ליסודות במצב הסטנדרטי (אנתלפיות ההתהוות בסימן מינוס) ולתגובות יצירה של התוצרים מאותם יסודות (אנתלפיות ההתהוות הסטנדרטית).

${\displaystyle \Delta H^{0}=\Sigma \Delta H_{f(product)}^{0}-\Sigma \Delta H_{f(reactants)}^{0))$