אמירות א-דרעיה
.svg) | |
| ממשל | |
|---|---|
| מוחמד אבן סעוד | |
| שפה נפוצה |
ערבית  |
| עיר בירה | א-דרעיה |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| הקמה | פברואר 1727 |
| תאריכי פירוק |
9 בספטמבר 1818 |
| ישות קודמת |
Emirate of Diriyah, Bani Khalid Emirate |
| ישות יורשת |
אמירות נג'ד |
  | |
אמירות א-דִּרְעִיַּה (בערבית: إمارة الدرعية), הידועה גם בשם המדינה הסעודית הראשונה,[1] הוקמה בפברואר 1727 (1139 לפי הלוח ההיג'רי).[2][3] בשנת 1744 חברו יחד האמיר של העיירה א-דרעיה בנג'ד, מוחמד אבן סעוד, והמנהיג הדתי מוחמד אבן עבד אל-והאב כדי ליצור תנועת רפורמה חברתית-דתית לאיחוד המדינות הרבות בחצי האי ערב.[4]
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית סעוד ובני בריתו הפכו במהירות לכוח הדומיננטי בחצי האי ערב, תחילה באמצעות כיבוש נג'ד, ולאחר מכן הרחבת השפעתם על החוף המזרחי מכווית עד לגבולותיה הצפוניים של עומאן. כוחותיו של סעוד הכפיפו למרותם את מחוז עסיר, בזמן שעבד אל-והאב קרא לציבור ולמלומדים להתגייס לג'יהאד. מוחמד בן סעוד מת ב-1765 והותיר את ההנהגה לבנו, עבד אל-עזיז בן מוחמד. מוחמד בן עבד אל-והאב מת ב-1792. ב-1801 בזזו כוחותיו של סעוד את העיר הקדושה לשיעה, כרבלא, הרסו בה מבנים מקודשים והרגו למעלה מ-5,000 אזרחים.[5] בתגובה התנקש צעיר שיעי בחייו של עבד אל-עזיז ב-1803, לאחר ששב לנג'ד. בנו, סעוד בן עבד אל-עזיז בן מוחמד בן סעוד, שלח כוחות כדי להשתלט על אזור החג'אז,[6] וכבש את טאיף ומאוחר יותר גם את הערים הקדושות מכה ואל-מדינה, במהלך שנתפס כקריאת תיגר על האימפריה העות'מאנית, ששלטה בערים הקדושות מאז 1517.
הידרדרות השלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המלחמה הווהאבית-עות'מאנית
העות'מאנים הטילו על מוחמד עלי, שליט מצרים, את המשימה להחליש את אחיזתו של בית סעוד, והוא שלח את כוחותיו למה שהפך למלחמה הווהאבית-עות'מאנית. בנו, אבראהים פאשא, הוביל את הכוחות העות'מאניים ללב נג'ד, וכבש עיר אחר עיר. יורשו של סעוד, עבדאללה בן סעוד, לא הצליח למנוע את כיבוש האזור מחדש.[7] אבראהים הגיע עד לבירה הסעודית בא-דרעיה והטיל עליה מצור של מספר חודשים עד לכניעתה בחורף 1818. אבראהים הגלה רבים מבני חמולת אאל סעוד למצרים ולאיסטנבול. עבדאללה בן סעוד הוצא להורג באיסטנבול וראשו הכרות הושלך למי הבוספורוס כדי לסמן את קיצה של המדינה הסעודית הראשונה.[8] עם זאת, הווהאבים וחברי חמולת אאל סעוד נשארו נאמנים לרעיון המדינה הסעודית והקימו את המדינה הסעודית השנייה שהתקיימה עד 1891, ומאוחר יותר מדינה שלישית, ערב הסעודית, ששושלת אאל סעוד ממשיכה לשלוט בה.[9]
רשימת השליטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האמיר מוחמד אבן סעוד 1727–1765 (1139–1179 לפי הלוח ההיג'רי)
- האמיר עבד אל-עזיז אבן מוחמד 1765–1803 (1179–1218 לפי הלוח ההיג'רי)
- האמיר סעוד בן עבד אל-עזיז 1803–1814 (1218–1229 לפי הלוח ההיג'רי)
- האמיר עבדאללה בן סעוד 1814–1818 (1229–1233 לפי הלוח ההיג'רי)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ James Norman Dalrymple Anderson. The Kingdom of Saudi Arabia. Stacey International, 1983. p. 77
- ^ "Saudi Arabia to commemorate 'Founding Day' on Feb. 22 annually: Royal order". Al Arabiya English (באנגלית). 27 בינואר 2022. נבדק ב-15 בפברואר 2022.
((cite web)): (עזרה) - ^ "History of the Kingdom | kingdom of Saudi Arabia – Ministry of Foreign Affairs". www.mofa.gov.sa. נבדק ב-15 בפברואר 2022.
((cite web)): (עזרה) - ^ Madawi Al Rasheed (2010). A History of Saudi Arabia. ISBN 978-0-521-74754-7.
- ^ "Karbala". iranicaonline.org. נבדק ב-14 בנובמבר 2017.
((cite web)): (עזרה) - ^ Sauds's campaign for Hejaz and the two holy cities (אורכב 14.09.2010 בארכיון Wayback Machine), Islam Life online magazine
- ^ Abdullah bin Saud's capture (אורכב 06.01.2010 בארכיון Wayback Machine), King Abdullah Ibn Saud Information Resource
- ^ Abdullah bin Saud's execution (אורכב 06.01.2010 בארכיון Wayback Machine), King Abdullah Ibn Saud Information Resource
- ^ House of Saud Revivals (אורכב 07.01.2010 בארכיון Wayback Machine), King Abdullah Ibn Saud Information Resource
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
