שיאמן
 | |
| פוטומונטז' של שיאמן | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | פוג'יין |
| שטח | 1,743 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בתת-המחוז העירוני | 5,163,970[1] (2020) |
| ‑ צפיפות | 2,963 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 24°28′47.41″N 118°5′21.91″E / 24.4798361°N 118.0894194°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר שיאמן | |
שְׂיָאמֶן (בסינית מפושטת: 厦门; בסינית מסורתית: 廈門; בפין-יין: Xiàmén; ⓘⒾ; מילולית: "שער האחוזה"; בעבר: אָמוֹי) היא עיר נמל תת-מחוזית (עיר גדולה בעלת סמכויות שלטוניות רבות) במחוז פוג'יין שבדרום-מזרח הרפובליקה העממית של סין, הממוקמת לחופי מצר טאיוואן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, אוכלוסיית תת-המחוז העירוני מנתה כ-5.164 מיליון תושבים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאמן (המתמקדת באי שיאמן) משתרעת על פני 1,743 קמ"ר בדרום-מזרח מחוז פוג'יין, כ-215 ק"מ דרום-מערבית לבירת המחוז פוג'ואו וכ-820 ק"מ דרום-מערבית לעיר שאנגחאי. העיר נחשבת לאחד המרכזים הכלכליים באזור דרום-מזרח אסיה. האקלים בעיר הוא אקלים סובטרופי, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 21 מעלות צלזיוס. על אף גודל האוכלוסייה בעיר, נחשבת שיאמן לאחת הערים השלוות הירוקות והמטופחות בסין.
נמל העיר שימש בעבר את הבריטים והפורטוגזים, והוא היה אחד מנמלי המוצא של דרך המשי הימית. בשנת 2019 הוא היה במקום ה-13 בין הנמלים הגדולים בעולם[2].
בעיר הוקמו מפעלי תעשייה רבים בתחום ההיי טק אך גם בתחום תעשיות מסורתיות למשל ייצור אוטובוסים על ידי חברת BCI.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-המחוז העירוני שיאמן מנהל שש מועצות:
| שם | בסינית | בפין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020) | שטח (קמ"ר) | צפיפות לקמ"ר |
|---|---|---|---|---|---|
| מועצת סְה-מִינְג | 思明区 | Sīmíng Qū | 1,073,315 | 84.55 | 12,694 |
| מועצת הָאיצָאנְג | 海沧区 | Hăicāng Qū | 582,519 | 218.9 | 2,661 |
| מועצת חוּלִי | 湖里区 | Húlĭ Qū | 1,036,974 | 77.16 | 13,439 |
| מועצת גִ'ימֶיי | 集美区 | Jímĕi Qū | 1,036,987 | 273.9 | 3,786 |
| מועצת טוֹנְג-אָן | 同安区 | Tóng'ān Qū | 855,920 | 670.9 | 1,276 |
| מועצת שְׂיָאנְג-אָן | 翔安区 | Xiáng'ān Qū | 578,255 | 435.1 | 1,329 |
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיאמן ברית ערים תאומות עם 25 ערים:
קארדיף, ויילס (מ־1983)
ססבו, יפן (מ־1983)
סבו סיטי, הפיליפינים (מ־1984)
בולטימור, ארצות הברית (מ־1985)
ולינגטון, ניו זילנד (מ־1987)
ג'ורג' טאון, מלזיה (מ־1993)
סאנשיין קוסט, קווינסלנד, אוסטרליה (מ־1999)
קובנה, ליטא (מ־2001)
גוודלחרה, מקסיקו (מ־2003)
זוטרמר, הולנד (מ־2004)- קוצ'ינג, מלזיה (מ־2006)
סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה (מ־2006)
מוקפו, קוריאה הדרומית (מ־2007)
סרסוטה, ארצות הברית, פלורידה (מ־2007)
לאס פאלמאס, האיים הקנריים, ספרד (מ־2009)
מרתון, יוון (מ־2009)
טריר, גרמניה (מ־2010)
ריצ'מונד, קולומביה הבריטית, קנדה (מ־2012)
דושנבה, טג'יקיסטן (מ־2013)
ניס, צרפת (מ־2014)
פוקט, תאילנד (מ־2017)
איזמיר, טורקיה (מ־2018)
נתניה, ישראל (מ־2021)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיאמן: וילה עם נוף לים, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין (בעברית)
- שיאמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אזורי פיתוח כלכלי בסין העממית | ||
|---|---|---|
| ארבע הערים הראשונות | שנג'ן • ג'והאי • שאנטואו • שיאמן | |
| האזורים החדשים | האינאן • דאליין • צ'ינגדאו • צ'ינחואנגדאו • לייניונגאנג -פודונג • ינטאי • ג'אנג'יאנג • נינגבו • ונג'ואו • נאנטונג • פוג'ואו • גואנגג'ואו • בייהאי | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
