אלעזר לנדא

לידה	1778 פראג, ממלכת בוהמיה
פטירה	22 ביוני 1831 (בגיל 53 בערך) ברודי, האימפריה האוסטרית
תקופת הפעילות	? – 22 ביוני 1831

הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

נולד בפראג בשנת ה'תקל"ח (1778/1777) לאביו ר' ישראל לנדא, צעיר בניו של רבי יחזקאל לנדא - בעל "נודע ביהודה", ולאמו שפרינצא טובה, בת ר' ישראל פרענקל, בן למשפחת הרבנים פרנקל^[1]. בילדותו התגרשו הוריו, ואמו חזרה עם ילדיה לפולין, שם נישאה בשנית לרבי משה "חסיד", שגידל את בניה לתורה ברופשיץ או פשיסחא. לקראת בר המצווה שלו חזר לפראג, לבקשת סבו ה"נודע ביהודה", שם חסה תחת סבו בשנתיים האחרונות לחיי הסב. נשא את חיה הינדה, בת ר' מנחם מנדל יאריש רפפורט מלבוב, ועבר להתגורר בבית חותנו. חותנו הגביר מימן הקמת בית מדרש בלבוב, שבו לימד ר' אלעזר תלמידים רבים (בהם ר' צבי הירש חיות) והפך למעין רב בית כנסת. בשבתו בלבוב, סייע לר' משה מפינסק, חתנו של הגר"א להגיה את הספר "שנות אליהו" של הגר"א על סדר זרעים, בטרם הדפסתו^[2]. לפרנסתו עסק במסחר מוצרי מזון. לאחר פטירת רב העיר צבי הירש רוזאניש, רצו חלק מפרנסי הקהילה למנותו, אולם לבסוף נבחר ר' יעקב משולם אורנשטיין, ור' אלעזר נשאר רב בבית המדרש שלו. בסביבות שנת ה'תק"ע שהה בווינה, ואף עמד בראש הרכב בית דין שגבה עדות להיתר עגונה^[3], ובאותה תקופה כנראה כיהן כרב העיר שטרנברק (אנ'). לאחר כמה שנים שב ללבוב (לכל המאוחר בשנת ה'תקע"ט). בסביבות שנת ה'תק"ף, לאחר שנפטרה אשתו, עבר לברודי, שם נשא את רבקה ברנשטיין, בתו הרב אריה לייב ברנשטיין, "רב המדינה" בלבוב^[4].

בשנת ה'תקפ"ט היה רבה של העיר יהודה אריה לייב תאומים כבן 100 והיה מרותק למיטתו, ובשל כך מינו פרנסי העיר את ר' אלעזר לרב תחתיו, מבלי ידיעתו. בתקופת רבנותו, השיב מאות תשובות הלכתיות^[5]. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת ה'תקצ"א, פרצה ברחבי גליציה מגפת כולרה, ור' אלעזר טיפל למרות הסכנות בחולים וסייע ליתומי הנפטרים. הוא עצמו נדבק במחלה, ונפטר ממנה בי"א בתמוז, בהיותו כבן 53 בלבד. כמה חודשים לאחר מכן נפטר גם הרב תאומים הישיש.

בנו ר' יהודה היה אביהם של ר' אלעזר (בעל ספר "זיכרון אלעזר") ור' ישראל (בעל ספר "נפש חיה"). בנו ר' זאב וולף הדפיס את ספרי סבו "ציון לנפש חיה" (צל"ח).

חיבורו הגדול הוא הספר יד המלך על תשעה מתוך 14 ספרי משנה תורה לרמב"ם. הספר הודפס בשלבים שונים החל משנת ה'תקס"ט, בתחילה בצירוף לכרכי משנה תורה שהודפסו בלבוב ובהמשך כספר עצמאי. חידושיו על ספרי הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות וטהרה לא הגיעו לידינו, אף על פי שברור שנכתבו וכנראה גם הוכנו לדפוס.

לספר צורפו שני מאמרים מחשבתיים: "מאמר היראה והחכמה" ו"מאמר האמונה והביטחון".

בשנת ה'תש"ס יצא הספר במהדורה חדשה המוגהת על פי כתב יד המחבר על ידי מכון ירושלים, בשני כרכים.

• חיבר הגהות וחידושים על התלמוד, נדפסו במהדורות הש"ס מוילנה החל מה'תקצ"ט.
• תשובות הלכתיות: כמה מתשובותיו פורסמו בספרי חכמי דורו^[6], אך רוב תשובותיו אבדו בשריפה.

חיבורים שלא נדפסו

• חידושים על כמה ממסכתות הש"ס.
• פירושים על המדרשים.
• "דרך אמונה" על הלכות נאמנות.
• "קונטרס הכללים"
• הערות על השולחן ערוך

• אברהם נאטקיש, אבל כבד, ז'ולקווה 1831.
• נכדו ר' ישראל לנדא, הקדמה לספר "נפש חיה", ברדיצ'ב ה'תר"ע, עמ' ז-ח
• הרב יקותיאל אריה קמלהר, מופת הדור (פיוטרקוב ה'תרצ"ד), עמ' צט-קד.
• הרב דניאל שוורץ, מבוא לספר "יד המלך", מכון ירושלים ה'תש"ס, כרך ראשון עמ' 15–31.
• הרב יוסף בוקסבוים, יד המלך על הרמב"ם הלכות עדות פכ"ב הלכה א, מוריה שנה שמונה עשרה, גיליון ג-ד, טבת ה'תשנ"ב, עמ' יב-טז.

• אלעזר בן ישראל לנדא (1778-1831), דף שער בספרייה הלאומית