For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for אלימות מילולית.

אלימות מילולית

שתי דמויות, בהן אחת גוערת מעל האחרת

אלימות מילולית או בריונות מילולית היא אמירה שלילית הנאמרת לקורבן (או על הקורבן), לעיתים תוך מניעת אפשרות של הקורבן לתגובה כלשהי.

אלימות מילולית יכולה להתבטא בקללות, אמירות מעליבות, קריאה בשמות מעליבים ועוד. גם כאשר האדם צועק על הקורבן, מתעמר בו, נותן לו פקודות, מאיים עליו, בז לו, משפיל אותו או מתעלם ממנו, הדבר מהווה אלימות מילולית; רבים מתקשים לזהות זאת כאשר מעשים אלו מגיעים מאדם קרוב שמהווה דמות סמכות או שמעמדו גבוה יחסית לקורבן, כגון בן משפחה בוגר יותר, מעסיק במקום עבודה וכדומה. אם האדם שמשתמש באלימות מילולית לא מתנצל מיד ונסוג מאמירתו השלילית, אלא ממשיך בכך, עלול להיווצר קשר אלים מילולית בינו לבין הקורבן.

אלימות מילולית עשויה להתרחש במגוון מצבים בחיי היומיום. למשל, בבתי ספר יש תלמידים המשתמשים לעיתים קרובות באלימות מילולית, למשל כבריונות (שלרוב כוללת גם מרכיב פיזי), כדי להשיג מעמד גבוה יותר מהקורבן ולחבור לאחרים כנגד הקורבן. במערכות יחסים זוגיות, לעיתים אחד מבני הזוג מגיב באלימות מילולית כאשר הוא מאוים ממצבי "נפרדות" בין בני הזוג, כלומר מחשבות, רצונות ורגשות שונים שלו ושל הקורבן.[1]

ההשפעה של אלימות מילולית מתמשכת על הקורבן עלולה להיות רחבת היקף וחמורה. הקורבן עלול לחוש כאב רגשי, אכזבה, עוגמת נפש או תחושת אשמה, הוא עשוי לחוות דחק ומתח מתמיד, ואף לפתח דיכאון או הפרעה פוסט-טראומטית.

יחס החברה לאלימות מילולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות מילית היא די נפוצה ולרוב לא מתייחסים לאלימות מילולית, באותה חומרה שבה מתייחסים לאלימות פיזית, בין השאר כי אין הוכחה גלויה לקיומה, בשונה מאלימות פיזית חמורה, המותירה סימני חבלה על גוף הקורבן. שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, כתב על עבירות של אלימות מילולית: ”להשקפתי, לא בנקל ייקבע כי בסוג מעין זה של עבירות נשקפת מסוכנות המצדיקה מעצרו של נאשם עד תום ההליכים וקביעה זו ראוי שתישמר לנסיבות חריגות וקיצוניות במיוחד”[2]. לעומתו, השופט אורי שהם כתב: ”פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית”[3]. השופט נעם סולברג כתב בעניין: ”לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם.”[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלימות מילולית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
אלימות מילולית
Listen to this article

This browser is not supported by Wikiwand :(
Wikiwand requires a browser with modern capabilities in order to provide you with the best reading experience.
Please download and use one of the following browsers:

This article was just edited, click to reload
This article has been deleted on Wikipedia (Why?)

Back to homepage

Please click Add in the dialog above
Please click Allow in the top-left corner,
then click Install Now in the dialog
Please click Open in the download dialog,
then click Install
Please click the "Downloads" icon in the Safari toolbar, open the first download in the list,
then click Install
{{::$root.activation.text}}

Install Wikiwand

Install on Chrome Install on Firefox
Don't forget to rate us

Tell your friends about Wikiwand!

Gmail Facebook Twitter Link

Enjoying Wikiwand?

Tell your friends and spread the love:
Share on Gmail Share on Facebook Share on Twitter Share on Buffer

Our magic isn't perfect

You can help our automatic cover photo selection by reporting an unsuitable photo.

This photo is visually disturbing This photo is not a good choice

Thank you for helping!


Your input will affect cover photo selection, along with input from other users.

X

Get ready for Wikiwand 2.0 🎉! the new version arrives on September 1st! Don't want to wait?