איזומורפיזם (סוציולוגיה)
בסוציולוגיה כלכלית, איזומורפיזם (בעברית: דמיון צורה או דמיון[1]) הוא מונח המתאר את הדמיון המבני הקיים בין ארגונים הפועלים בשדות מוסדיים שונים.
במאמר משנת 1983 הסוציולוגים פול דימאג'יו וולטר פאוול[2] טענו שהדמיון בין ארגונים בחברות מודרניות רב מהצפוי. שני החוקרים התבססו על הטענה של הסוציולוג מקס ובר שבחברות מודרניות תהליכי בירוקרטיזציה מייצרים "כלוב ברזל", המגביל את חירותו של האדם. במאמרם זיהו שני החוקרים שלושה מנגנונים המייצרים דמיון רב בין ארגונים. המנגנון הראשון הוא מנגנון של איזומורפיזם (דִּמְיוֹן צוּרָה) כפוי - מנגנון זה מבוסס על הכוח של מוסדות פוליטיים ומוסדות ללא כוונת רווח (בייחוד קרנות נדבנות) לקבוע סטנדרטים שבהם ארגונים חייבים לעמוד כדי לפעול או לזכות במימון. המנגנון השני הוא איזומורפיזם מימטי – מנגנון זה מבוסס על הנטייה של ארגונים לחקות ארגונים אחרים בתנאים של אי-ודאות. המנגנון השלישי הוא מנגנון נורמטיבי – מנגנון זה מבוסס על הנטייה של עובדים בארגונים בשדה נתון להיות בעלי הכשרה מקצועית דומה, המובילה בתורה להתנהגות ארגונית דומה.
איזומורפיזם בתעשיית העיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושג זה זכה לפיתוח תאורטי ובחינה אמפירית ניכרת במדעי החברה. למשל, בתחום העיתונות נמצא שאתרי חדשות בוחרים לסקר בעמודי הבית שלהם אירועים ותופעות זהים, וכי ניתן להסביר דמיון זה בעזרת הנטייה של עורכים באתרי החדשות השונים לעקוב באינטנסיביות אחרי עמודי הבית של מתחריהם[3]. עם התגברות הדומיננטיות של רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר, גברה היכולת שלהן לכפות על ארגוני חדשות להשתמש בפורמטים מסוימים ליצירה ולהפצה של חדשות בשל הקהל הרב שהן מפנות לארגונים אלו[4]. יש הגורסים שההשפעה האיזומורפית של רשתות חברתיות היא תוצר של ההתבססות שלהן על אלגוריתמים. כך, למשל, קמו שורה של ארגוני חדשות אמריקאיים דוגמת באזפיד וברייטבארט שמשתמשים בכותרות מושכות (קליקבייט) כדי לעודד שיתוף של התכנים שהן מפיקות והקלקה עליהם[5].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דִּמְיוֹן צוּרָה במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Paul J. DiMaggio, Walter W. Powell, The Iron Cage Revisited: Institutional Isomorphism and Collective Rationality in Organizational Fields, American Sociological Review 48, 1983, עמ' 147–160 doi: 10.2307/2095101
- ^ Boczkowski, Pablo J., News at work : imitation in an age of information abundance, Chicago: University of Chicago Press, 2010
- ^ Nielsen, Rasmus Kleiss & Sarah Ann Ganter, Dealing with digital intermediaries: A case study of the relations between publishers and platforms, New Media and Society 20, 2018, עמ' 1600-1617
- ^ Caplan, Robyn & boyd, danah, Isomorphism through algorithms: Institutional dependencies in the case of Facebook, Big Data & Society, 2018
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
