לשער נושאים בתחום האנטומיה עיינו גם בפורטל גוף האדם

מונחים באנטומיה באים בדרך כלל מהשפה הלטינית או היוונית העתיקה.

לשם הנוחיות נקבע מיקומם של כל האיברים וכיוונים יחסיים לפי התנוחה האנטומית (או מנח אנטומי). בתנוחה אנטומית נראה גוף האדם בעמידה זקופה, רגליו צמודות ובהונות רגליו פונות קדימה, ידיו פשוטות לצידי גופו וכפות ידיו פונות קדימה (האגודלים החוצה). ללא התייחסות לתנוחה האנטומית כקריטריון למיקום האיברים, אפשר היה למשל לקבוע שהחזה עליון לגב כפי שנראה במנח שכיבת פרקדן.

התנוחה האנטומית של הגולגולת האנושית, לפיה הגבולות התחתונים של ארובות העיניים נמצאים באותו מישור אופקי עם הגבולות העליונים של תעלות האוזן (תיאור של מצב דומה לתנוחת הגולגולת בזמן עמידה) נגזרה מהחלטה שהתקבלה בקונגרס עולמי לאנתרופולוגיה בפרנקפורט שבגרמניה, ב-1884.

• מישור חזיתי – Plana frontalia; Plana coronalia – מישור ניצב למישור הרצפה, מפריד את הגוף לחלק קדמי ולחלק אחורי.
• מישור רוחבי, מישור אופקי – Plana horizontalia – מישור מקביל למישור הרצפה, מפריד את הגוף לחלק עליון ולחלק תחתון.
• מישור חיצי – Plana sagittalia – מישור ניצב למישור הרצפה, מפריד את הגוף לחלק שמאלי ולחלק ימני.

• מְקֹרָב (Proximalis) – בקרבה אל החיבור של הגפה אל הגוף, קרוב אל מקור המבנה. כלומר, המונח מתייחס למיקום X לעומת מפרק הכתף או מפרק הירך. לדוגמה, עצם הזרוע היא מקורבת יחסית לעצם החישור (והחישור מרוחקת מעצם הזרוע).
• מְרֻחָק (Distalis) – המונח מתייחס למיקום X לעומת מפרק הכתף או מפרק הירך. לדוגמה, השוקה (אחת מעצמות השוק) מרוחקת ממפרק הירך יחסית לעצם הירך.
• צִּדִּי (Lateralis) – רחוק מקו האמצע של הגוף (הMedian plane המחלק את הגוף לחלק ימני ושמאלי שווים). לדוגמה, הכתף צידית לעצם הבריח (ועצם הבריח תיכונה לכתף).
• תִּיכוֹן (Medialis) – קרוב לקו האמצע של הגוף (קרוב ל-Median plane).
• עֶלְיוֹן (Superior) – לדוגמה, הראש עליון לצוואר (והצוואר תחתון לראש).
• תַּחְתּוֹן (Inferior).
• קִּדְמִי (Anterior) – קרוב יותר לחזית הגוף.
• אֲחוֹרִי (Posterior) – קרוב יותר לחלק האחורי של הגוף.
• שטחי (Superficialis) – קרוב יותר לעור. לדוגמה, שרירי הפנים שטחיים לעצמות הפנים (אך עמוקים מהעור).
• עמוק (Profundus).
• בצד הנגדי (Contralateral) – כשרוצים לתאר ששני איברים נמצאים בחצאים שונים של הגוף.
• אותו צד (Ipsilateral) – כשרוצים לתאר ששני איברים נמצאים באותו החצי של הגוף.

מונחים המתאימים גם למנח אנטומי כגון שכיבה או לבעלי ארבע רגליים:

• גולגולתי (Cranialis) – בציר האורך של הגוף, קרוב יותר לגולגולת. באדם, מקביל למונח "עליון".
• זנבי (Caudalis) – בציר האורך של הגוף, קרוב יותר לזנב. באדם, מקביל למונח "תחתון".
• גבי (Dorsalis) – בצד הגב של הגוף. באדם, מקביל למונח "אחורי".
• בִּטְנִי; גְּחוֹנִי (Ventralis) – בצד החזה או הגחון של הגוף. באדם, מקביל למונח "קדמי".

בבני אדם, כאשר מתייחסים לאזורים בחלקים העליונים של המוח, הצד הגבי הוא הצד העליון והצד הגחוני הוא הצד התחתון.

בכל פעם שהגוף נדרש לבצע תנועה, מתבצעת עבודה של עצמות, מפרקים, שרירים וגידים על-מנת ליצור מערכת מנופים ביומכניים שתאפשר את התנועה.

• כפיפה – Flexion.
• פשיטה, יישור – Extension.
• כפיפה כפית – Plantarflexion – פשיטה במפרק הקרסול.
• כפיפה גבית – Dorsiflexion – כפיפה במפרק הקרסול.
• הרחקה – Abduction: למשל – הרחקת היד ממרכז הגוף הצידה.
• קירוב – Adduction: למשל – קירוב היד מצידי הגוף למרכזו.
• סיבוב – Rotation.
• סופינציה, סיבוב כלפי מעלה – Supination: סיבוב לטרלי (כלפי חוץ) של האמה (או של כף רגל). כלומר, הבאת כף היד ממצב שבו היא פונה למטה למצב שבו פונה מעלה.
• פרונציה, סיבוב כלפי מטה – Pronation: סיבוב מדיאלי (כלפי פנים) של האמה (או של כף רגל). כלומר, הבאת כף היד ממצב שבו היא פונה למעלה למצב שבו היא פונה מטה.
• אינוורסיה, הפניית כף הרגל כלפי פנים – Inversion: סיבוב של כף הרגל על ציר האורך של כף הרגל – הבוהן הגדולה עולה למעלה והקמיצה יורדת.
• איברסיה, הפניית כף הרגל כלפי חוץ – Eversion: סיבוב של כף הרגל על ציר האורך של כף הרגל – הבוהן הגדולה יורדת למטה והקמיצה עולה.
• קידום – Protrusion – הנעת הלסת התחתונה קדימה ביחס לגולגולת.
• הסגה – Retrusion – הנעת הלסת התחתונה אחורה ביחס לגולגולת.
• הרמה – Elevation – הנעת השכמות כלפי מעלה.
• הורדה – Depression – הנעת השכמות כלפי מטה.
• מעגל – Circumduction – מספר תנועות מורכבות היוצרות תנועה מעגלית, מתייחס למפרק הכתף או הירך.

מספר מונחים משמשים לתיאור צורות תבליט שונות בעצמות:

• זיז (Process) – בליטה גדולה יחסית.
• משטח מפרקי (Articulation) – המקום בו עצמות סמוכות מופרקות זו עם זו.
• זיז מפרקי (Articular process) – בליטה המופרקת עם עצם סמוכה.
• בליטה (Eminence) – בליטה קטנה יחסית.
• גבששת (Tuberosity) – בליטה עם שטח פנים מחוספס.
• גבשושית (Tubercle) – בליטה עם שטח פנים מחוספס. בדרך כלל קטנה יותר מגבששת.
• תל הירך (Trochanter) – אחד משתי גבששות מסוימות בעצם הירך.
• קוץ (Spine) – בליטה שהיא ארוכה ודקה.
• פטישון (Malleolus) – אחד משתי התעבויות מסוימות בקרסול.
• עלי (כמו במכתש ועלי, Condyle) – זיז מפרקי גדול ומעוגל.
• עילית העלי (Epicondyle) – המשכיות בולטת של העלי שאיננה חלק מהמפרק.
• רכס (Line, Ridge, Crest) – בליטה ארוכה ודקה, לרוב בעלת שטח פנים מחוספס.
• פנים (Facet) – משטח מפרקי קטן וחלק.
• נקב (Foramen) – חור, פתח בעצם. (Notch)- חור בעצם.
• גומץ (גֻּמָּץ, Fossa) – שקע נרחב ורדוד.
• תעלה (Canal) – נקב ארוך, דמוי תעלה. בדרך כלל מעבר לעצבים או כלי דם.
• סינוס, גת – חלל מורחב בעצם או בכלי דם.

מונחים אופייניים לעצמות ארוכות:

• ראש – הקצה המפרקי המקורב של העצם.
• צוואר – האזור בין ראש העצם לגוף או קנה העצם.

נהוג להבדיל בין חיבורי השרירים לגוף על פי תנועת השלד (או רקמה אחרת אליו מחובר השריר). בפועל יש שרירים שפועלים לכיוונים הפוכים על פי הנסיבות. למשל שריר הבטן הישר מכופף את הגו בתרגילי כפיפות בטן ומצד שני הוא מניע את האגן לכיוון הגו כאשר נתלים על מוט ומניפים את הרגליים למעלה.

• תחל (Origin) – חיבור השריר לחלק שפחות נע בשלד. בדרך כלל החיבור המקורב של השריר.
• אחז (Insertion) – חיבור השריר לחלק הנע של השלד. בדרך כלל החיבור המרוחק של השריר.

• שריר כישורי (Musculus fusiformis) – שריר שבטנו רחבה ושני קצותיו מתחדדים. למשל השריר השוקיתי הקצר.
• שריר שטוח (Musculus planus)
• שריר ישר (Musculus rectus)
• שריר משולש (Musculus triangularis) – למשל שריר העכוז האמצעי
• שריר מרובע (Musculus quadratus) – למשל השריר הכפן המרובע
• שריר דו-בטני (Musculus biventer) – שריר עם שתי בטנים המופרדות באחז סיבי. למשל השריר הדו-בטני
• שריר רב ראשי -
  • שריר דו-ראשי (Musculus biceps) – למשל שריר הירך הדו-ראשי
  • שריר שלש-ראשי (Musculus triceps) – למשל שריר הזרוע התלת-ראשי
  • שריר ארבע-ראשי (Musculus quadriceps) – שריר הירך הארבע-ראשי
• שריר חצי נוצתי (Musculus semipennatus; Musculus unipennatus) – כיוון סיבי השריר מלוכסן לקו האורך של השריר ומקנים לשריר מראה של חצי נוצה. למשל השריר החצי קרומי.
  • שריר נוצתי (Musculus pennatus; Musculus bipennatus) – כיוון סיבי השריר מלוכסן לקו האורך של השריר ומשני צידיו של קו האורך ומקנים לו מראה של נוצה. למשל השריר פושט האצבעות הארוך.
  • שריר רב-נוצתי (Musculus multipennatus) – שריר עם מספר גידים מרכזיים, אליהם מתכנסים סיבי השריר במלוכסן. למשל שריר הסוליה.

מדיה וקבצים בנושא אנטומיה - מונחים בוויקישיתוף

• מילון למונחי אנטומיה (רפואה), תשי"ז, באתר האקדמיה ללשון העברית