אוראנגאבאד (מחוז)
 .jpg)    .jpg) | |
| מלמעלה, מימין לשמאל: מקדש קאילסה במערות אלורה; חזית מערת אג'אנטה 19; גילופי בודהה מימין לכניסה למערה 19; ביבי קא מקברה; קבר אורנגזב, קולדאבאד; מבצר דולטאבאד | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מדינה בהודו | מהאראשטרה |
| בירת המחוז |
אורנגבאד  |
| שטח | 10,100 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 3,701,282 (2011) |
| ‑ צפיפות | 370 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 19°53′20″N 75°20′36″E / 19.888786111111°N 75.343436111111°E |
| אזור זמן | UTC+5:30 |
| https://aurangabad.gov.in/ | |
  | |
.svg)
מחוז אוראנגאבאד, או בשמו הרשמי מחוז צ'אטראפטי סאמבהאג'י נאגר (במראטהית: छत्रपती संभाजीनगर जिल्हा), הוא אחד מ-36 המחוזות של מדינת מהאראשטרה במערב הודו. הוא גובל במחוזות נאשיק (אנ') ממערב, ג'לגאון (אנ') מצפון, ג'לנה (אנ') ממזרח ואחמדנגאר (אנ') מדרום. בעיר אוראנגאבאד שוכן המטה המנהלי של המחוז. למחוז שטח של 10,100 קמ"ר, 37.55% שטח עירוני והשאר כפרי. מחוז אוראנגאבאד הוא אזור תיירות מרכזי במהאראשטרה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז אוראנגאבאד ממוקם בעיקר באגן הנהר גודבארי, ובחלקו באגן הנהר טפטי (אנ'). המחוז ממוקם בין 19 ל-20 מעלות צפון ובין 74 ל-76 מעלות מזרח, ומשתרע על שטח של 10,100 קמ"ר.[1]
גובה והרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגובה הממוצע של החלק הדרומי של המחוז הוא בין 600 ל-670 מטרים. המחוז כולל ארבעה הרים נפרדים:[1]
- אנטור – 827 מ'
- אבאסגד – 671 מ'
- סאטונדה – 552 מ'
- אג'ינתה – 578 מ'
נהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהרות העיקריים במחוז אוראנגאבאד הם גודבארי, פורנה (אנ'), שיבנה (אנ') וקאם.[1]
נהר נארנגי מתחיל במורדות הדרומיים של קו פרשת המים מדרום לנהר המניאד ליד הכפר נאראל. הוא זורם על פני העיר ואיג'פור (אנ'), שם מצטרף אליו הנהר דאו נאלה ממחוז נאשיק. לנארנגי יש מסלול ארוך דרום-דרום-מערבי לפני השפך שלו לגודבארי. אליו מצטרפים הקור נאלה ממערב והקורלה נאלה ממזרח, ממשיכים את המגמה של הנהר קורלה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הגשומה נמשכת מיוני עד ספטמבר וכמות המשקעים הממוצעת היא 734 מ"מ. הטמפרטורה נעה בין 14 ל-40 מעלות צלזיוס בממוצע. עונת החורף היא מאוקטובר עד פברואר ועונת הקיץ היא ממרץ עד מאי.
| אקלים באוראנגאבאד | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 29.7 | 32.5 | 36.1 | 39 | 39.9 | 34.9 | 30.3 | 29.1 | 30.4 | 32.6 | 30.9 | 29.3 | 32.9 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 14.2 | 16.3 | 20.2 | 23.7 | 24.6 | 23 | 21.8 | 21.1 | 20.9 | 19.7 | 16.4 | 14 | 19.7 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 2.2 | 2.9 | 5.1 | 14 | 6.3 | 131.4 | 167 | 165 | 135.3 | 52.6 | 29.38 | 8.4 | 731 |
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז אורנגאבאד שוכן על רמת דקאן ומכוסה במדרגות דקאן, שנוצרו במהלך תקופת קרטיקון עליון והאאוקן התחתון (אנ'). משקעי סחף דקים שוכנים מעל מדרגות הדקאן לאורך הנהרות הגדולים. קילוחי הלבה הבזלתיים השייכים למדרגות הדקאן הן התצורה הגאולוגית העיקרית היחידה במחוז. קילוחי הלבה הם אופקיים, כאשר כל קילוח כולל שתי שכבות נפרדות. השכבה העליונה מורכבת מבזלת זאוליטית נקבובית ודמוית שקד, בעוד השכבה התחתונה מורכבת מבזלת מאסיבית.[2]
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז כולל תשעה טהסילים (אנ') (חלוקה של מחוז בהודו, נפות): קנאד, סויאגאון, סילוד, פולאמברי, אוראנגאבאד, קולדאבאד, ואיג'פור, גאנגאפור ופאיתן. ההצעה לטהסילים חדשים היא לסור ופישור. הערים הגדולות יחולקו מטהסיל גאנגפור וטהסיל קנאד.
תשעה אזורי בחירה לאספה המחוקקת של מהאראשטרה (וידאן סבהה) ממוקמים במחוז זה: סילוד, קנאד, פולאמברי, אוראנגאבאד מרכז, אוראנגבאד מערב, אוראנגבאד מזרח, פאיתן, גאנגפור וואיג'פור.
אזורי הבחירה של וידאן סבהה מקובצים לשני אזורי בחירה של הלוק סבהה: אורנגאבאד וג'לנה.[3]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין של 2011, במחוז אוראנגאבאד יש אוכלוסייה של 3,701,282 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 365 תושבים לקמ"ר. זהו המחוז ה-72 המאוכלס ביותר בהודו מתוך 640 המחוזות, ושיעור גידול האוכלוסייה בין 2001 ל-2011 היה 27.33%.[4] במחוז יש 917 נקבות לכל 1000 זכרים ושיעור אוריינות של 80.4%. 43.77% מהאוכלוסייה מתגוררים באזורים עירוניים. קאסטות מטופלות ושבטים מטופלים[א] מהווים 14.57% ו-3.87% מהאוכלוסייה בהתאמה.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין של 2011, ההינדואיזם היא הדת הנפוצה ביותר במחוז, 69.77% מהאוכלוסייה מאמינים בדת זו. דתות פופולריות אחרות כוללות אסלאם (21.25%), בודהיזם (8.35%) וג'ייניזם (0.84%). באזורים כפריים, הינדים הם כמעט 80% מהאוכלוסייה בעוד המוסלמים הם כמעט 15% מהאוכלוסייה.
שפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין של הודו ב-2011, 69.66% מהאוכלוסייה במחוז דוברים מראטהית, 14.51% אורדו, 9.49% הינדי ו-2.57% למבאדי (אנ') כשפתם הראשונה. 1.06% מהאוכלוסייה רשמה את שפתם כ'אחרים' תחת הינדי.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת הכבישים מחברת עם העיר המרכזית אוראנגאבאד עם הערים מומבאי, היידראבאד, נאגפור, פונה ועוד. רשת מסילות הברזל ענפה לא פחות עם קישורים לכל הערים הגדולות בהודו דרך תחנת הרכבת בהיידראבאד. מנמל התעופה של אוראנגאבאד (אנ') יוצאות טיסות פנים לניו דלהי, היידראבאד, מומבאי, בנגלור ועוד.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם אתרים תיירותיים רבים במחוז אורנגאבאד, כולל מקדשים, כפרים, גנים ומקומות קדושים.
מערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערות אג'אנטה ממוקמות 107 ק"מ מהעיר אוראנגאבאד. הן מורכבות מ-30 מערות חצובות מסביב לערוץ ונבנו על ידי שושלות סאטווהאנה, וקאטאקה וצ'לוקייה בין המאות ה-2 וה-5 לספירה.[5] הן מכילות יצירות שונות של אמנות הודית עתיקה, כולל ציורים שהם בין הדוגמאות הנדירות והמשובחות ביותר ששרדו מתקופתם.[6] מערות אג'אנטה הן אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
- מערות אלורה נמצאות 29 ק"מ מהעיר אוראנגאבאד. הן כוללות 34 מערות שנבנו בין המאות ה-5 וה-10 לספירה בחסות שושלת רשטרקוטה. הן מייצגות את התגלמותה של אדריכלות החציבה בסלע ההודית.[6] כמו מערות אג'אנטה, גם מערות אלורה הן אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
- מערות אוראנגאבאד נמצאות במרחק של 5 ק"מ מהעיר אוראנגאבאד. בין הגבעות נמצאות 12 מערות בודהיסטיות המתוארכות לשנת 3 לספירה. מעניינות במיוחד ההשפעות הטנטריות שניכרות באיקונוגרפיה ובעיצוב הארכיטקטוני של המערות.
-
מערות אג'אנטה הן 30 מערות בודהיסטיות חצובות בסלע -
צ'איטיה-גריהא ("אולם התפילה") עם פסל בודהה יושב במערה 26 של מערות אג'אנטה. -
צ'איטיה עם סטופה, מערה 4, מערות אוראנגאבאד. -
פסלים שונים ליד הכניסה במערות אוראנגאבאד. -
עמוד מרכזי ליד מקדש קאילסה במערות אלורה. -
פסל של הבודהה יושב. חלק ממערת הנגר (מערה בודהיסטית 10). -
מקדש קאילסה -
נזירים בודהיסטים מתפללים מול הדגובה של צ'איטיה במערה 26 של מערות אג'אנטה.
מבצרים ושערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר אוראנגאבאד ידועה ב-52 שעריה והיא כונתה "עיר השערים". שערים אלו נבנו בתקופת האימפריה המוגולית.[7]
מבצר דולאטאבאד (המכונה מבצר דוואגירי), הממוקם כ-15 ק"מ צפונית-מערבית לאוראנגאבאד, נבנה במאה ה-12 לספירה על ידי שושלת יאדבה (אנ'). זה היה אחד המבצרים החזקים ביותר בתקופת ימי הביניים. המבצר נבנה על גבעה חרוטית בגובה 200 מטר ומוגן על ידי חפירים, תעלות ושלוש חומות מקיפות עם באסטיונים. היו לו גם שני תותחים מסיביים קבועים שניתן היה לסובב אותם. המבצר מעולם לא נכבש על ידי כוח צבאי כלשהו.[8]
_2.jpg)
אדריכלות מוגולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביבי קא מקברה (אנ') הוא מאוזוליאום הקבורה של אשתו של הקיסר אורנגזב, דילרס באנו בגום (אנ') (הידועה לאחר מותו בשם רביע-אוד-דאורני). האתר נמצא במרחק של 3 ק"מ מהעיר אוראנגאבאד. זהו חיקוי של הטאג' מהאל באגרה וידוע בכינויו "הטאג' של הדקאן".[9]
- קבר אורנגזב (אנ') ממוקם בכפר קולדאבאד, 24 ק"מ מצפון-מערב לעיר אוראנגאבאד, בפינה הדרום-מזרחית של מתחם הדאראגה (אנ') של שייח' זאינודין (אנ').[10] אורנגזב נחשב לקיסר המוגולי הגדול האחרון.[11]
אתרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאנצ'קי (אנ'), שפירושו המילולי "טחנת מים", היא טחנת מים מהמאה ה-17 הממוקמת בתוך העיר העתיקה של אוראנגאבאד. היא ידועה בערוץ התת-קרקעי שלה, המוביל מים מגבעות המרוחקות יותר מ-8 ק"מ משם. הערוץ מסתיים במפל מלאכותי שמפעיל את הטחנה.
- אגם סלים עלי ומקלט העופות (אנ') ממוקם בחלק הצפוני של העיר ליד שער דלהי, מול הגן הימאייט באג (אנ'). במהלך התקופה המוגולית, זה היה ידוע בשם קיזירי טאלב. שמו שונה על שם חוקר הצפרות וחוקר הטבע הגדול סלים עלי (אנ'). הוא כולל מקלט לעופות וגן שמתוחזק על ידי התאגיד העירוני של אוראנגאבאד.
- גן סידהארתא וגן החיות ממוקם ליד תחנת האוטובוס המרכזית בעיר אוראנגאבאד. זהו גן החיות היחיד באזור. זה בית לכמה מינים של בעלי חיים, ציפורים, פרחים ועצים. השם "סידהארתא" הוא התייחסות לגאוטמה הבודהה.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוראנגאבאד- מפה של מחוז אוראנגאבאד
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Scheduled Castes and Scheduled Tribes הם קאסטות/גזעים הסובלים מפיגור חברתי, חינוכי וכלכלי קיצוני הנובע מנוהג עתיק יומין של איסור במגע או מסיבות אחרות בגלל היעדר מתקני תשתית ובידוד גאוגרפי, וזקוקים להתייחסות מיוחדת.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "About District". District Aurangabad. Government of Maharashtra. 28 באפריל 2020.
((cite web)): (עזרה) - ^ K.R. Aher and S.M. Deshpande 'Assessment of Water Quality of the Maniyad Reservoir of Parala Village, district Aurangabad: Suitability for Multipurpose Usage Vol.1(3), pp 91–95, 2011, E-ISSN 2249-8109.
- ^ "District wise List of Assembly and Parliamentary Constituencies". Chief Electoral Officer, Maharashtra website. אורכב מ-המקור ב-2009-02-25.
- ^ Bhimrao T. Gaikwad, A Geographical study of Population Distribution and Growth in Aurangabad District of Maharashtra State
- ^ "Indian Heritage – Ajanta Cave paintings – Period of Excavation, Patronage, Re-discovery". ארכיון מ-28 בפברואר 2015.
((cite web)): (עזרה) - ^ 1 2 "Archaeological Survey of India".
- ^ Banerjee, Rajiv (12 באפריל 2009). "History revisited at Aurangabad the 'city of gates'". The Economic Times. ארכיון מ-24 במרץ 2014.
((cite news)): (עזרה) - ^ Daulatabad Fort, Lonely Planet
- ^ P., Bhaskar. "The Taj of Deccan". Deccan Herald. ארכיון מ-3 במרץ 2014.
((cite news)): (עזרה) - ^ "Tomb of Aurangzeb" (PDF). Archaeological Survey of India, Aurangabad. ארכיון (PDF) מ-23 בספטמבר 2015.
((cite web)): (עזרה) - ^ "India's 10 greatest warrior Emperors and Kings | All About History". ארכיון מ-20 ביולי 2018.
((cite web)): (עזרה) - ^ "Siddharth Garden Zoo". אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2016.
((cite web)): (עזרה)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
