Ι ι יוטא
אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

יוטא (אות גדולה: Ι, אות קטנה: ι) היא האות התשיעית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 10.

האות מייצגת את צליל החיריק.

בנצרות קיבלה האות משמעות של דבר קטן וחסר חשיבות לכאורה, אשר לקיומו או היעדרו קיימת משמעות. משמעות זו מקורה בספר הבשורה על-פי מתי פרק 5, פסוק 18:

"כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ "

הפסוק הפך לבעל חשיבות שכן בעקבותיו ניתנה החלטת ניקיאה הדנה במהותו של השילוש הקדוש - מחלוקת שכל כולה הסתכמה בהבדל בין מילה יוונית בה מופיעה האות למילה בה אינה מופיעה, שכן המשמעויות השונות שנוצרו בשל היעדר האות השפיעו על מעמדו של ישו בשילוש הקדוש. שתי המילים שעליהן נסב הוויכוח היו Homoiousios ו- Homoousios.

בהקשר הזה נוצר גם הביטוי האנגלי :"not one iota of difference", הדומה למונח העברי "קוצו של יו"ד".

במתמטיקה האות יוטא מייצגת :״היחיד״ כלומר : ${\displaystyle \iota n\in A.\psi (n)}$ מסמל הn היחיד ששייך לA ומקיים פסי. זה נקרא: ״כתב יוטא״.

מקורה של האות באות הפיניקית/שמית יוד. מהאות הזאת התפתחו האותיות הלטיניות I ו-J, וכמו כן גם האותיות הקיריליות І ו-Ї.

• יוטא סובסקריפטום

מדיה וקבצים בנושא יוטא בוויקישיתוף