צמצם (באנגלית: diaphragm) הוא רכיב במצלמה או במערכות אופטיות אחרות שתפקידו לחסום חלקית את מעבר האור, ובכך לשלוט במאפיינים שונים כמו עומק השדה. הצמצם עשוי בדרך כלל ממתכת דקה ובמרכזו חור עגול, כך שקרני האור שלא עוברות דרך החור נעצרות בגוף הצמצם. במצלמות מודרניות, הצמצם משולב בהתקן של עדשת המצלמה. ברוב המצלמות קוטר החור נשלט על ידי מעין תריס עגול בעדשה (Iris), המורכב, לרוב, ממספר עלעלים (בדרך כלל מ-3 ועד 20) המרכיבים מעגל. העלעלים מונחים זה על זה ויכולים להתקרב או להתרחק ממרכז המעגל וכך לשלוט על כמות האור הנכנס למצלמה- כך ניתן להשפיע על כמות הצבע/ הבהירות ובכך להעניק לתמונות מסוימות משמעות אחרת באמצעות, שינוי כמות האור שניתן לראות בתצלום.

קיימים אף מנגנונים חלופיים למנגנון "העלים" הנסגרים. לעיתים הצמצם הוא קבוע ולעיתים השליטה בו מתבצעת באמצעות החלפת דיסקיות ידנית. עם זאת, מנגנונים אלו נדירים וניתן למצוא אותם בעדשות המיועדות לקהל נישה. דוגמה לעדשות בעלות מנגנון החלפה ידנית של טבעות הן עדשות המותג Lensbaby.

מידת הפתיחה של הצמצם בדרך כלל אינה רציפה אלא יש לה מספר ערכים בדידים. היחס המקובל בין כל שני ערכים עוקבים הוא ${\displaystyle {\sqrt {2))}$, כך שסגירת צמצם ביחידה אחת מקטינה את כמות האור פי שניים. למרות זאת, במצלמות מתקדמות, יש אפשרות להגדיל או להקטין את הצמצם בערכים שהם פחות מתחנה שלמה.

מלבד השפעתו של הצמצם על כמות האור הנכנסת למצלמה, משפיע גודל מפתח הצמצם גם על עומק השדה של התמונה. ככל שהצמצם סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה גדל. צמצם סגור אף מקטין את אפקט החשכת הפינות הנוצר לעיתים בצילום עם צמצם פתוח. נוסף על כך, שימוש בצמצם סגור יחסית מגדיל את הניגודיות בתמונה.

מעבר לגודל מסוים המשתנה בין עדשה לעדשה, סגירת הצמצם יוצרת תופעת עקיפה (Diffraction) הפוגעת בחדות התמונה.

כמו כן, הצמצם משפיע גם על איכות הבוקה בתמונה. ככל שמספר העלעלים בצמצם גדול יותר, כך הבוקה תהיה נעימה יותר לעין, ואילו ככל שמספרם קטן, הבוקה תהיה גסה ומחוספסת יותר.

• מהירות התריס

• גבי גולן - צמצם (מתוך בלוג על צילום)

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.